הצהרה על עבירות תעבורה ורישום להתמחות בלשכת עורכי הדין

שלום רב, אם נשפטתי בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפני כ-10 שנים והורשעתי וכיום אני אמור להגיש הצהרה על עבר פלילי כדי להירשם להתמחות ללשכת עורכי הדין. האם על עבירה זו צריך להצהיר בפני הלשכה? סעיף עבירה אם אני זוכר נכון 62(3).

אוהד שלום, אין צורך להצהיר ללשכה על הרשעה בעבירת תעבורה שאינה נכללת בגיליון הרישום הפלילי, ללא קשר למועד ההרשעה והעונש שהוטל בגינה.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

יש מצב אבל שחוק המרשם חל גם על עיברות שאינן חטא ולכן הן פריט רישום? וכך הוא אינו מחריג עבירות תעבורה שהן עוון ומעלה כמו למשל נהיגה בשכרות? לכן, הלשכה זכאית לבקש או לא לבקש מידע על עבירות תעבורה אבל על הנרשם בכול מקרה חלה החובה לדווח עליהן?

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

חוק המרשם מאפשר ללשכה לקבל ממשטרת ישראל מידע בנוגע להרשעות (עד תום תקופת המחיקה) ותיקי משטרה פתוחים אך ורק בנוגע לכאלה הנמצאים במרשם הפלילי שמנהלת משטרת ישראל ולא בנוגע למרשם התעבורתי שמנהלת משטרת ישראל. ולכן, בהתאם לחוק המרשם, אין צורך להצהיר ללשכה על מידע שאינה זכאית לקבל ממשטרת ישראל. אף בחוק לשכת עורכי הדין (סעיפים 27 ו-44 הנוגעים לסירוב הלשכה לרשום מתמחה ולקבל חבר ללשכה) אין התייחסות ספציפית להרשעה בעבירת תעבורה.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

קודם כול עו"ד באיער תודה על ההתייחסות ועל התשובות. מפנייתי למחלקת מתמחים בלשכה, הם ממשיכים להתעקש כי חייבים להצהיר בעת הרישום גם על עבירות תעבורה, "כל עבירת תעבורה שהיא עוון (כלומר שהעונש הקבוע עליה בחוק הוא מאסר של 3 חודשים או יותר או קנס מעל 14,400 שקלים) או פשע (מאסר מעל 3 שנים) מחייבת הצהרה". ומאחר וללשכה יש את האפשרות לקבל את המרשם התעבורתי במידה ויבקשו אז מראש צריך להצהיר גם על עבירות תעבורה. נוצר פה מצב מבלבל שלא ברור מה צריך לעשות.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

אוהד שלום, לעניות דעתי, תשובת מחלקת מתמחים של לשכת עורכי הדין שציינת-היא קשקוש מקושקש. זאת, מכיוון שסעיפים 2-1 לחוק המרשם מדברים על מרשם פלילי בלבד שהמשטרה מנהלת ומוסמכת למסור מידע בעניינו. כפי שכתבתי לך בתשובתי הקודמת, סעיפים 27 ו-44 לחוק הלשכה העוסקים בסירוב הלשכה לרשום מתמחה ולקבל חבר ללשכה-אינם רלבנטיים לעבירות תעבורה ואינם מעניקים ללשכה כל סמכות לקבל ממשטרת ישראל מידע אודות הרשעות תעבורה, סמכות שאינה קיימת בחוק המרשם הפלילי. בשורה התחתונה, אין למשטרת ישראל הסמכות למסור ללשכת עורכי הדין מידע אודות הרשעות תעבורה של מועמד להתמחות/להתקבל כחבר בלשכה ואין ללשכה כל סמכות לדרוש מידע כזה ממשטרת ישראל או ממועמד. לכן, אין על מועמד כל צורך להצהיר על מידע תעבורתי בעניינו ללשכה. אתה מוזמן לשאול את מחלקת מתמחים של הלשכה כיצד טענתם מתיישבת עם העובדה שחוק המרשם הפלילי אינו מאפשר למשטרת ישראל למסור ללשכת עורכי הדין מידע תעבורתי כלשהו של מועמד (אלא רק מידע על הרשעות פליליות שלו ותיקי משטרה פתוחים), מדוע, לדעתם, סעיפים 27 ו-44 (או כל סעיף אחר) לחוק לשכת עורכי הדין רלבנטיים להרשעת תעבורה והאם יש להם פסיקה התומכת בטענתם. מטעמים מובנים, אני ממליץ לך לעשות זאת ללא הזדהות בשמך המלא.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

אני כמובן אאתגר אותם במה שרשמת. אבל מעיוני בסעיף 44(א)(2), נראה שהוא יכול לשמש כסעיף סל וניתן יהיה להשתמש בו למצב של עבירת תעבורה שהיא עוון או פשע. הוא לא כתוב בצורה מספיק אפורה שזה יוכל להיכנס תחתיו? עד כמה שאני מבין, הלשכה מסתמכת על תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופות ההתיישנות או המחיקה), תשמ"ד-1984 והטענה היא לפי ס' 2, כי גם עבירות תעבורה הן פריט רישום ולכן כל שעושות התקנות הוא לקבוע כברירת מחדל, מידע על עבירות תעבורה לא יימסר אלא אם כן יתבקש במפורש ולכן הן לא משנות את מעמדן של ההרשעות בתעבורה כפריט רישום. ועל כן מי שזכאי לקבל מידע מהמרשם זכאי גם למידע על התעבורה ורשאי גם להביאו בחשבון שיקוליו.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

אוהד שלום, סעיף 44(א)(2) לחוק לשכת עורכי הדין אינו רלבנטי להרשעה בעבירת תעבורה. הוא עוסק בפסק דין משמעתי או בהתנגדות שהוגשה (לאחר פרסום מועמדות המבקש להצטרף כחבר בלשכה). מכיוון שאתה לא הורשעת בדין משמעתי ולא מבקש להצטרף כחבר ללשכה אלא כמתמחה (ושמות המתמחים לא מפורסמים בעיתונות/באתר הלשכה), הסעיף הזה כלל לא רלבנטי עבורך.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר