אימוץ קרובים ועבר פלילי

שלום רב. נושא מאד רגיש שאני חרד לגביו. אני כבר מס' חודשים מקיים קשר זוגי עם בחורה, ולאחרונה גם עברנו לגור יחדיו. הקשר ביננו חזק ואני שוקל להציע לה נישואין, ושנינו רוצים להביא ביחד ילד לעולם. אבל יש בעייה אחת. יד לה כבר ילד ביולוגי משלה (תרומת זרע), אני מאד מחובר גם לילד, ואני יותר מאשמח לאמץ בבוא הזמן בתהליך "אימוץ קרובים". בעבר הלא מאד רחוק ביצעתי עבירה, וגם הורשעתי. מששהו מאד לא נעים, אבל למדתי את הלקח והסיפור הזה לגמרי מאחוריי. בת הזוג שלי אינה יודעת על כך דבר, ואני גם מעדיף שלא תדע. עוד פחות משנתיים חלה התיישנות על ההרשעה... קראתי שאחד הקריטריונים לאימוץ ילד הוא "גליון פלילי נקי". שאלותיי הן: 1. האם גם ב"אימוץ קרובים" (ילד של בת זוג) נלקח בחשבון עבר פלילי, כמו בבקשת אימוץ רגילה? 2. אם כן, האם התיישנות הרשעה חלה גם השירות למען הילד, לצורך אישור בקשת אימוץ? תודה מראש. עידן

עידן שלום, גם במקרה של אימוץ קרובים, נלקח בחשבון עברו הפלילי של המבקש, שכן מדובר בהליך של הכרזה על הקטין כבר אימוץ ע״י ביהמ״ש לענייני משפחה, בהתאם לחוק אימוץ ילדים, תשמ״א-1981. בהתאם לפריט (כח)(7) לתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי, המידע הנמסר ממשטרת ישראל לפקידת הסעד הפועלת בהתאם לחוק אימוץ ילדים הנו מידע אודות תיקים פתוחים ומידע אודות הרשעות, שטרם חלפה לגביהן תקופת המחיקה (כלומר, 17 שנים, לפחות, מיום גזה״ד). אין הדבר אומר שבקשת האימוץ לא תתקבל, אלא רק שהדבר יהווה קריטריון מסויים, בהתאם לחומרת העבירה ונסיבותיה והעונש שהוטל. במידה שכלל אינך רוצה שבת זוגך תיחשף להרשעתך זו, ייתכן שעדיף שלא להעלות את הרעיון של אימוץ קרובים, או, לחילופין, לשקול הגשת בקשה לנשיא לקיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה של ההרשעה (אם כי, נראה שהסיכויים הנם נמוכים, נוכח העובדה שמדובר, לדבריך, בעבירה לא קלה ובעיקר נוכח העובדה שחלפו רק שנתיים מתוך 17 שנים של תקופות ההתיישנות והמחיקה).

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

נותרו שנתיים עד התיישנות (2020). זו אומנם לא עבירה נורא חמורה, אבל מכיוון שהקטגוריה היא "מין", אז אני כנראה בבעייה קשה מאד. בכל מקרה נותר כמעט עשור עד מחיקה מלאה, פקידת סעד בטח שתחמיר, וגם הסיכויים אצל הנשיא לא גבוהים במיוחד... אאלץ לספר לה, כי חשוב לה מאד שאהיה אבא גם לבנה הבכור. לטובתו... :-(

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

אני מבין, בין השורות, שמדובר בעבירה של מעשה מגונה בפומבי. אמנם אין קשר ישיר בין עבירה כזו לחשש לפגיעה מינית בקטין צעיר בימים (פדופיליה) אך אני חושש שפקידת סעד גם לא תיקח את האחריות לקבוע שקיימת מסוכנות מינית נמוכה (זאת, שכן במידה שאכן מדובר בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, הרי שלא נערכה לך הערכת מסוכנות מינית). אפשרות אחת היא שהיא לא תמליץ על אימוץ בשל ההרשעה. אפשרות שניה (וסבירה יותר) היא שהיא תבקש לבצע הערכה של המסוכנות המינית שלך ע״י בודקים מקצועיים (במרכז להערכת מסוכנות מינית). במידה שאתה כן משוכנע ברצונך לעשות את הצעד הזה ולשתף את בת זוגך בזה (ואני מפציר בך לחשוב על כל ההשלכות הכרוכות בכך)-אולי מוטב שתיצור קשר עם ד״ר נמרוד שני במרכז ״התחלה חדשה״ (המרכז הטיפולי הפרטי היחיד המוכר בישראל ע״י הרשויות בתחום הטיפול בעוברי עבירות מין ובהערכת מסוכנות של עברייני מין) ע״מ לבדוק אם יש צורך בטיפול כלשהו, בעניינך, העשוי להוריד את רמת המסוכנות המינית שלך (במידה שקיימת, לדעתם) והאם ניתן יהיה לקבל מהם, בבוא היום, חוו״ד של מסוכנות מינית ע״מ שתוכל להעבירה לפקידת הסעד שתטפל בבקשה שלך, לאחר שזאת תפנה אליך בשאלות הנוגעות להרשעתך. זאת, הן ע״מ להרגיע אותה בנוגע לחששות המובנים שלה בנושא זה והן ע״מ שחוו״ד זו תשמש אותה, אולי, כתחליף לחוו״ד של המרכז להערכת מסוכנות מינית ותסלול את הדרך למתן המלצתה לאשר לך לאמץ את בנה של בת זוגך. בהצלחה!

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

מה המשקל של הרצון שלה בתור אם הילד, בנוגע ל"טובת הילד"? במיוחד לאחר שכבר עברה תקופה משמעותית של חיים משותפים. הרי ממילא, יש גם קריטריון של לפחות שנה של חיים תחת אותה קורת גג לפני שבכלל ניתן להגיש בקשה. ואם למשל מחליטים שאני לא אאמץ, אבל ממשיכים לחיות יחדיו - מה הססטוס שלי אז? האם יש לי זכויות כלשהן (וחובות!) שיש גם לאפוטרופוס חוקי? האמת שזאת סוגייה מעניינת בפני עצמה, שניתן לדון בה לגבי כל בן זוג שמחליט לא לאמץ את ילד הבת זוג, בלי קשר לנושא הר"פ. אגב, אני מכיר את נמרוד שני. אכן איש מקצוע מעולה ואדם מדהים. אפנה אליו... תודה!

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

אני מסכים איתך שלחיים משותפים עם בת זוג ובנה יש השלכות משמעותיות, בלי קשר לאימוץ. עם זאת, במקרה הראשון, המדינה אינה מעורבת ואינה יכולה לדעת על כך, ואילו, במקרה השני, נדרשת ״חותמת כשרות״ מסויימת של המדינה. להערכתי, לרצונה של בת הזוג באימוץ ולידיעתה אודות ההרשעה ונסיבותיה קיים משקל נמוך, יחסית (שכן על אימוץ חייב להיות בהסכמה), והשאלה המרכזית שתישאל הנה מידת המסוכנות המינית הנוכחית שלך ושאלת המסוגלות ההורית שלך (גבולות אישיים, היכולת להציב גבולות לקטין ועוד).

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר