ועדה רופאית לעררים (נכות כללית) קבעה לי לפני שנה נכות נפשית בגין דיכאון ברמיסיה בשיעור של 20%. ההחלטה של הוועדה ניתנה לאחר שהסתיימה תקופה בה הוכרה לי נכות נפשית בשיעור של 50% בעקבות דיכאון מז'ורי. הוועדה הרפואית לעררים רשמה בהחלטה שאפשר שאני נמצאת בשלבי רימסיה מהמחלה הדפרסיבית ואני מתפקדת ועובדת פעמיים בשבוע. הוועדה החליטה שעיקר הטענות והתלונות שלי זה בגלל שיש לי ארבע ילדים ואחד מהם משרת בקרבי. בינתיים אני לא מטופלת בתרופות אבל סובלת מחוסר תאבון ונדודי שינה. בכל ההחלטה לא ניתן למצוא אפילו סיבה אחת למה חל "שיפור במצבי". האם זה עילה לערער לבית הדין לעבודה?
העדר הנמקה של הוועדה הינה בהחלט אחת העילות להגשת ערעור לבית הדין לעבודה אך במקרה שלך הענין מורכב יותר שכן הנכות הקודמת הינה נכות זמנית וברוב המקרים הנכות הצמיתה שנקבעת היא נמוכה יותר מן הנכות הזמנית.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד רונן אבניאל
053-7105243
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
המל"ל מסתמכים על המסמכים הרפואיים. תוכל ליצור עמי קשר, וארחיב בפרטים חשובים נוספים. עו"ד רונן אבניאל...
המשך תשובה