שלום , קיבלתי דו"ח חנייה בדרום תא לצד הכביש במפלס אחד שאינו מסומן בשום שלט האוסר על חנייה. הטענה היא כי חניתי על מדרכה בה עוברים הולכי רגל. צד הדרך אינה נראית כמו מדרכה , אך היא צמודה לקיר הבניין , מחולקת מבחינת עיצובה ל2 חלקי מדרכה , אך שני חלקיה באותו מפלס עם הכביש (אשמח לשלוח תמונה להתייעצות). נשאר לפחות מטר וחצי של מעבר להולכי רגל. האם כדאי לבקש להישפט על הדו"ח? כיצד תוכח או תופרח טענת ה"מדרכה"? תודה.
הגדרת חניה הינה העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין.
הגדרת מדרכה הינה חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו.
לפיכך, מדרכה לא חייבת להיות חלק מוגבה אלא כל שטח בצד הכביש.
בית המשפט לסוגיה האם באמת כל השטחים ליד הכבישים הם "מדרכה" ואסור להחנות עליהם, בערעור שהוגש השופטת יהודית שיצר החוותה דעתה בנושא וציינה כך: בנסיבות אלה, ולו רק משום שנוצר, לטעמי, ספק סביר, אצל אזרח מצוי, שאינו מסוגל לעסוק בפרשנות מורכבת של חוק בסיטואציות יומיומיות פשוטות, ואינו יכול ואינו צריך להיעזר בעורך דין צמוד כדי לשמור על נורמות יומיומיות פשוטות, מן הראוי שהרשות תציב תמרור כדי להזהיר ולמנוע ספקות וריבוי התדיינויות מיותר. תכלית החוק היא, בסופו של דבר, רווחת הציבור ובטחונו, ואין לגזור על הציבור גזרות שאינן ברורות דיין.אשר על כן, בשל הספק שנותר בהעדר ראיות חד-משמעיות לכאן או לכאן, אני מקבלת את הערעור ומזכה את המערער מחמת הספק.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
