מחפש פסיקות תקדימיות שבהן נפסק שבמקרים בהם האם נושאת ברוב הנטל של גידול והטיפול בילדים יש לה גם את הזכות לנוח לכמה שעות והגרוש חייב לאפשר את הזכות
בפועל, לא ניתן לכפות על הורה לשהות עם ילדו.
גם אם ביהמ"ש יחייב אותו בפסק דין, לא יהיה ניתן לאכוף פסק דין כזה בשום אמצעי אכיפה.
מה שביהמ"ש יכול לחייב, וגם יהיה "אכיף", הוא תשלום: לחייב את ההורה בתשלומים ראויים, כגון דמי מזונות ו"דמי טיפול" (רכיב המופיע לעתים בתוך דמי המזונות) לידי ההורה שמטפל בילד.
למעשה, גם על ההורה השני (המטפל בילד), כלומר האמא (במקרה שאליו אתה מתייחס), לא ניתן לכפות לטפל בילד. לכן במקרים מצערים ביותר שבהם שני ההורים אינם מוכנים או אינם מסוגלים לטפל בילד - המדינה מתערבת והילד נמסר לידי אנשים אחרים.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אורי דון יחייא
053-6240937
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
לאחר שהצד הראשון עזב, עם מי המשיך לשוחח הצד השני? האם הראייה נמצאת בשיחה המשותפת, או לאחר עזיבת הראשון? ...
המשך תשובה