שלום, אני ואשתי בהליכי גירושין. אשתי מזה שנים עובדת משרה חלקית ומסרבת לעבוד משרה מלאה, למרות שהיא בעלת פוטנציאל השתכרות גבוה (מבחינת השכלה, הכשרה ויכולת) וגם בפועל עבודתה רוב הזמן מהבית ולא נדרשת כמעט לנסיעות. במהלך השנים האחרונות לנישואין הבעתי חוסר שביעות רצון מכך, שעם השנים הלך וגבר, אך לא התייחסה לעמדתי ונשארה מרצונה במשרה חלקית. כעת כשמתגרשים טוענת שיש לקחת בחשבון את משכורתה במשרה החלקית לצורך חישובי המזונות (ואת משכורתי במשרה מלאה...), מה שלדעתי מוסיף חטא על פשע. מה אומר החוק לגבי מצב כזה?
אם אין מניעה להרחיב את היקף המשרה, מתחשבים גם בפוטנציאל.
יש לבחון האם בת הזוג יכולה לעבוד יותר: האם היא פנויה לכך מבחינת טיפול בילדים? והאם המעסיק (או מעסיק אחר) יסכים לתת לה עוד שעות? לעתים אחרי שנים במשרה חלקית, לא פשוט למצוא עבודה טובה במשרה מלאה, אבל כל מקרה לגופו.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אורי דון יחייא
053-6240937
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בפועל, לא ניתן לכפות על הורה לשהות עם ילדו. גם אם ביהמ"ש יחייב אותו בפסק דין, לא יהיה ניתן לאכוף פסק דין כזה בשום אמצעי אכיפה. מה שביהמ"ש יכול לחייב, וגם יהיה "אכיף", הוא תשלום: לחייב את ההורה...
המשך תשובה