1. האם יש פסק דין בנושא של דירה שנרכשה לפני הנישואין ויש עליה משכנתא, מושכרת לדיירים והפעולה היחידה שבוצעה היא מחזור משכנתא לטובת שיפור התנאים של המשכנתא ותו לא? הצד השני דורש כעת חצי כי הוא מופיע כלווה במשכנתא. 2. האם יש כלי בחוק שאוסר על הבעל לשלוח צד ג' לאסוף את הילדים מהמסגרות מטעמי נוחות למרות שהאם מתנגדת (לא מדובר בקרבה ראשונה). 3. מה דינו של התובע אם הצהיר על דברים שאינם נכונים בתצהיר של התביעה לביהמ״ש לענייני משפחה והאם ניתן לתבוע אותו רק על זה. מדובר בעובדות כגון שכרו, נכס שרשום על שמו שלא הצהיר עליו, קופות גמל שטען שאין לו ויש לו. האם ניתן לתבוע אותו בנפרד ללא קשר לתמ״ש?
שלום רב,
1. יש פסיקה רבה על "שיתוף ספציפי" בנכסים "חיצוניים" שנרכשו לפני הנישואין. המבחן העיקרי הוא האם בוצעו השקעות כספיות משותפות משמעותיות בנכס. מכיוון שבמקרה שלך לא מדובר בדירת מגורים שלכם, הנטל על הצד השני (הטוען לשיתוף) להוכיח את השיתוף כבד יותר מאשר בדירת מגורים. בית המשפט ישאל שאלות רבות: האם המשכנתא באמת משולמת בפועל על ידי שני הצדדים או רק רשומה פורמלית על שניהם? האם יש הסדרי ממון אחרים בין הצדדים? האם היו הבנות בנוגע לנכס ולשיתוף או העדר שיתוף בו? אלה מקרים מורכבים שבהם תיבחן רשת ענפה של נתונים כדי לקבוע האם היתה כוונת שיתוף, והתשובה שונה ממקרה למקרה לפי הנסיבות הספציפיות. אין שני מקרים זהים.
2. אין איסור בחוק לשלוח אדם אחר לאסוף את הילדים. אם האם סבורה שהאב שולח מישהו שמסוכן לילד, ודאי שיכולה לפנות לבית המשפט.
3. בפרקטיקה - לא ניתן לתבוע בנפרד בעל דין שהצהיר הצהרה כוזבת בכתבי טענות.
בברכה
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אורי דון יחייא
053-6240937
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
תמוה שלא נכתב על גבי הצו לכמה זמן ניתן. המשמעות היא שעד שלא תהיה הבהרה בנושא, הצו עומד בתוקפו. לכן אני מניח שבעלך יפנה לבית הדין ויבקש הבהרה. ...
המשך תשובה