שלום, שתי תובענות המתנהלות במקביל: תיק א' - תביעה בגין לשון הרע שבליבתה ראיות כגון תלונת סרק במ"י בגין אלמ"ב והזנחת קטינים שנגנזה מחוסר אשמה, הודעות השמצה למעגל הקרוב ועוד. תיק ב' - תביעה להפחתת מזונות שהומרה בסעד טיפולי לקטינים למניעת השתרשות ניכור הורי. ג' - תיקים אחרים שנסגרו (אישור הסכם גירושין , תביעה לצו מניעה מעבר מקום מגורי קטינים ועוד). כמובן שכל התיקים הם תיקים קשורים ומתנהלים ע"י אותו השופט ("משפחה אחת - מוטב אחד"). בתיק ב' וג' קיימות ראיות שאמנם אינן בחשיבות העליונה אך מפריכות לא מעט מהטענות בתצהיר עדות הנתבעת בתיק א', לדוגמא קיים בהם הסכם הלוואה בין הצדדים שנחתם לאחר הגירושים בו התובע הוא המלווה לנתבעת והנתבעת היא הלווה ממנו בעוד שהנתבעת הופכת את היוצרות וטוענת בעדותה באופן משתמע כאלו התובע הלווה ממנה והוא שהתחמק מקיום ההסכם. כמות הראיות בתיק א' מוגבלת מתוך רצון לפשט לתמצת ולמקד. כעת, לפני דיון הוכחות בתיק א', עולה התהייה אם על דוכן העדים ניתן להתייחס לעובדות מוצקות הקיימות בתיקים ב' וג' אך לא בא' מבלי שב"כ הצד השני יוכל להטיל בהן ספק. על כן שאלתי האם ראיה שלא הגשה בתיק א' אך קיימת בתיק ב' היא קבילה להוכחות בתיק א'? שאלה נוספת, אם ידוע מהו אחוז תיקי אלמ"ב הנסגרים מחוסר אשמה? השמועה מדברת על כ2% אך לא מצאתי שום נתון רשמי שיכול לרמז הסטטיסטיקה. תודה
אם אתה מנהל הוכחות בתיק אחד - בתיק זה אתה צריך להגיש את כל הראיות שיש לך, הרלוונטיות לעניין ואם לא עשית זאת - העובדה שראיה מסוימת נמצאת בתיק אחר, הגם שהוא קשור - לא תסייע לך.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אורי דון יחייא
053-6240937
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ראשית תודה רבה על המענה המהיר.
זו התשובה שקיבלתי בפורם משפטי אחר לאותה השאלה בדיוק :
"שלום,
ניתן להציג את הראיות מכל התיקים הקשורים.
לא ידוע לי בעניין הסטטיסטיקות."
אני בטוח שתשובתך מדוייקת אך אולי אין סתירה בין התשובות והמשמעות ב"ניתן להציג" היא שניתן לעשות שימוש כל עוד לא הסתיים שלב ההוכחות , כלומר על דוכן העדים?
האם להגיש ראיה זה משהו שמוגבל אך ורק כאשר מגישים תצהיר עדות ראשית או שראיות הן גם כל מה שנמצא בתיק (באותו התיק)?
בתיק כאמור המתנהל בעניין לשון הרע , הנתבעת הגישה בקשה לביזיון ביהמ"ש נגד פרקליטות המדינה (כן...לא פחות) בעניין חומרים שכביכול לא קיבלה בזמן. המדינה הגיבה ופירטה תיקי מ"י ועילות הסגירה ובהם מחוסר אשמה.
ב"כ (שצלערי "מנפנף" אותי וממעט לענות לשאלות) אמר לי שאין צורך להגיש את ההודעה לעילת הסגירה מחוסר אשמה כיוון שזה כבר נמצא בתיק עצמו (בתשובת המדינה).
מצד שני, בתצהיר עדות הנתבעת היא מתייחסת לכך שלא הוגש מסמך בכתב התביעה וגם לא בתצהיר שלי ולכן לטענתה כל התייחסות לעניין זה דינה להיפסל .
מה דעתך?
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אורי דון יחייא
053-6240937
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כעיקרון כללי: אין לשום הורה זכות לעשות דין לעצמו, לקחת את הילד ולמנוע קשר מההורה האחר. אם האב סבור שיש לו הצדקה לכך, היה עליו לפנות לביהמ"ש בהליך מתאים ולבקש אישור. אינני מכיר את נסיבות המקרה. ...
המשך תשובה
