אני עובדת בענף התיירות ובן זוגי זכיין בתחום בתי הקפה. אנחנו נשואים כבר 10 שנים. התחתנו אחרי שנכנסתי להריון ממנו, פה ושם היו לבעלי התפרצויות אלימות בעיקר בתקופות שבהן הוא היה בחוסר ודאות לגבי הפרנסה שלו או כשהיה נכנס לריב עם ההורים שלו. אף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה מידי ולא חשבתי להתלונן במשטרה כי הוא לא פגע בילדים, אלא בעיקר זרק דברים בבית, פה ושם שבר חפצים בבית. מידי פעם יצא לו לתת לי סטירות אבל זהו. סה"כ היחסים היו בסדר בינינו. בתחילת מרץ הוציאו אותי לחל"ת והוא כמובן יושב בבית מאז. המצב הכלכלי שלנו לפני המשבר היה מצוין אבל בדיוק בינואר הוא סיים שיפוץ בבית קפה בעלות של למעלה מ 700 אלף שקלים, והכל בהלוואה כי לא היה לו את ההון הדרוש לכך. עכשיו הכל התפוצץ לנו בפנים ובגלל זה גם הוא מתפוצץ בפרצי אלימות קשים. הוא מקלל את הילדים ואותי ולהאשים אותי שאני דחפתי אותו לשיפוץ ושאלמלא אני, הוא היה היום במקום אחר ושבכלל אני זו שבגללה הוא נכנס לחובות. בשבועות שבהם אנחנו בסגר הוא כבר הספיק להעיף עלי כסא, להרביץ לאחד הבנים מכות רצח ומאיים המון פעמים שיגמור לי את הצורה ועוד כל מיני איומים. אני יודעת שעמוק בפנים הוא אדם טוב ושזו תקופה שצריך לעבור אותה. הבעיה שאין שירותי בריאות נפש ואין עם מי לדבר. ניסיתי לשכנע אותו לעשות שיחת זום עם פסיכולוגית שאני מכירה אבל הוא מסרב כי לטענתו הוא לא מתכוון לבזבז מאות שקלים בשביל זה. לדבריו, הג'וינטים עושים את העבודה יותר טוב.
בגינה צריך להגיש תלונה למשטרה!
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אורי דון יחייא
053-6240937
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רון, לדעתי התשובה חיובית במובן העקרוני, כלומר היות הילדה במשפחת אומנה אינה פוגעת בזכותה העקרונית לקבל קצבת שארים של אביה. אך מציע לך לבדוק זאת עם יועץ פנסיוני. כמובן שעל היתומה להיות בגיל ה...
המשך תשובה