ייעוץ על אלימות נפשית ופיזית בקטין

שלום רב אני ידועה בציבור וחיה עם בן זוג כבר 6 שנים. לשנינו יש ילדים מנשאוים קודמים ובת אחת משותפת. כולם קטינים. שאלתי היא: מה עליי לעשות כאם חורגת, לאחד הילדים של בן זוגי שמבלה את מרבית הזמן בביתנו ויש לנו יחסים טובים, כעדה לכך שהוא עובר התעללות נפשית וסובל קשות מאביו ואימו כמו כן מסבו וסבתו. בן זוגי אף היה אלים כלפיו פיזית, מה שמדאיג אותי גם כלפי הילדה המשותפת שלנו. לא מדובר בילד מתבגר קשה ש"עושה צרות", הוא חלש יחסית בבית הספר מבחינה לימודית והנני מאמינה שזה קשור לדברים שהוא מספר לי. בין הדברים נספרים שמות גנאי כמו "אתה חמור, טיפש, לא מבין כלום", "אתה לא שווה כלום", יחס מעודף כלפי אחיו שגורם לו להרגיש "כבש שחור" לדבריו. בנוסף, ישנם דברים שאוסרים עליו וכן מאשרים לאחיו, יש בינהם סך הכול שנתיים הבדל ושניהם בגיל העשרה,קיימת השפלה מול אנשים ובפומבי אוו מול בני משפחה ועוד דברים רבים. כאשר הערתי את צומת ליבם של הוריו לסבל שלו, הם אמרו לי שאין לי זכות להתערב. ביינתים הנער נמצא במצוקה נפשית שאותה הוא הציג כלפי ההרים שלו כפי שהציג כלפי, אך הם אינם עושים דבר. כמו כן, הם מבקשים ממני כעת להתרחק ממנו ולא לתקשר איתו כלל, לאחר שיש בנינו כבר קשר משפחתי עדוק, מהסיבה כי לטענתם "אני מכניסה לו רעל לראש" כשאר אני אומרת לו שעליו לשוחח עם יועצת בית הספר ואף פסיכולוג. מה היא חובתי /זכותי בנדון. העניין כואב לי מאוד. בברכה דיאנה

באם את עדה להתעללות כזאת או אחרת עלייך לדווח לרשויות החוק. ניתן לפנות לרשויות הרווחה ו/או למשטרה

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד אורי דון יחייא

053-6240937

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר