אחותי שגרה 4 שנים בלי רשותנו בדירה של אבא ז"ל, תבעה אותנו לפירוק שיתוף, אחרי שיצאה מהדירה. אנחנו ביקשתי לקזז החזר שכ"ד שהיא חייבת לנו על שהותה בדירה. השופטת טענה שזו צריכה להיות תביעה נפרדת, ויעצה לנו לוותר. השופטת הייתה חסרת סבלנות ורצתה לסיים מהר, ולא איפשרה לנו להגיע לדיון נוסף, או להפנותינו לגישור כפי שביקשנו. כתבתי מכתב לביהמ"ש וקיבלנו תשובה: "הצדדים הסכימו וחתמו, כמו כן התביעה הוגשה נגדם..שמורה להם הזכות לנקוט בהליכים מתאימים לרבות מינוי כונס נכסים" השאלה שלי, האם השופטת הייתה צריכה לאפשר לנו לפחות דיון נוסף או הפנייה לגישור כפי שביקשנו?
לדעתי היא לא הייתה חייבת, אולם מאחר ולא קראתי את הדברים הרי שאין תשובתי מוחלטת.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אורי דון יחייא
053-6240937
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
למיטב ידיעתי אין הגבלה בתקנות, אך בתי המשפט נוהגים להגביל ולקבוע בהחלטה את מספר העמודים. בכל החלטה שראיתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, תמיד נקבע מספר העמודים המותר. ...
המשך תשובה
