בני הגיע לבית חולים לצורך אשפוז לקראת ניתוח פשוט וקטן להשתלת עור התוף. הגענו איתו ביחד לבית החולים ביום הניתוח. מדובר בניתוח ציבורי. נפגשנו גם עם המנתח וגם עם הרופא המרדים. לאחר מספר שאלות, בני חתם על הטפסים והוכנס לחדר הניתוח. הוא הוכן והורדם לקראת ההליך הרפואי. חצי שעה לאחר מכן המנתח יצא אלינו ואמר שמשום שיש לבננו מוגלה רבה באוזן לא ניתן לבצע את הניתוח. כמובן שבגלל שראינו את המנתח יוצא מחדר הניתוח כל-כך מהר כמעט קיבלנו התקף לב. בהמשך, נשארנו בבית החולים וחיכינו שהילד יתעורר, אף אחד לא ניגש אלינו ואף אחד לא בא להסביר לנו מה קורה. ביקשו בשעות אחר הצהריים שישחררו אותנו מבית החולים כי כבר היינו גמורים מבחינה פיסית ונפשית. רק בשעות הערב המאוחרות השתחררנו. מדוע הרופא ביצע את כל ההליך המיותר של ההרדמה אם לא היה ניתן לנתח? האם זו רשלנות מבחינתו?
כרמלה שלום,
אינני יודעת מדוע בוצע הליך ההרדמה למרות שהניתוח לא בוצע, אולי מפני שלא ניתן היה לדעת שלא ניתן לבצע את הניתוח עד שהילד הורדם. בכל מקרה, לא הייתי מגישה במקרה זה תביעת רשלנות רפואית מאחר ולמרבה המזל לא נגרם נזק.
בברכת שנה טובה,
עו"ד דר' שלהב קמחי
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
