שלום, אני בת 19 ואובחנתי כחולת אפילפסיה לא מאוזנת לפני גיל 17. כמוכן אני חולה בפיברומיאלגיה תקופה ממושכת. כבוגרת הגשתי לביטוח הלאומי תביעה להכרה כנכה. התביעה אושרה כבוגרת. אושרו בתביעה לאחור רק החודשים שבהם הייתי מעל גיל 18 ושלושה חודשים ונמסר לי שאת התקופה של היותי קטינה עלי לתבוע בהליך רטרו. מדובר 10 חודשים נוספים. הפניה הראשונה שלי נדחתה בטיעון שאני כבר לא קטינה. הגשתי ערעור והפעם התביעה נדחתה כי איני עומדת בתנאים של תקנה 1 – והסבר לכך הוא שאני "נראית רגילה" ואין עדות מהסיכומים שבזמן הפרכוסים הייתי בסיכון עצמי. כמו כן נטען שלא הייתי בהשגחה חריגה. הנ"ל לטעמי לא רלוונטי כי: א. מדובר במחלות ש לא ניתן לאבחן אותן למעט ברגעי התפרצות או ע"י מכשור מיוחד. ב. בזמן פירקוסים, נפצעתי. ג. בבית הורי ובבית הספר דאגו להשגיח עלי לאור הידיעה שאני אפילפטית ולא מאוזנת. מה ניתן לעשות? תודה
שאלתך מורכבת. תוכלי ליצור עמי קשר וארחיב יותר בנושא.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד רונן אבניאל
053-7105243
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אם מקבלת 100% אי כושר אז אין טעם להגדיל את אחוזי הנכות. תוכלי ליצור עמי קשר על מנת שאוכל להרחיב יותר בנושא. ...
המשך תשובה