רקע: המבוטח לא הגיש תביעה לאכ"ע בגלל שלא היה מסוגל לטפל בענייניו , חב' הביטוח בעצמה אישרה בכתב לגבי התקופה הרלוונטית שאכן המבוטח לא היה מסוגל לטפל בענייניו , אלא שבהליך המשפטי חב' הביטוח מתכחשת לאישור שמסרה וטוענת שהמבוטח יכל לטפל בענייניו באותה התקופה ומכאן שהתביעה התיישנה. השאלה: בגין שחב' הביטוח עושה שימוש לרעה בזכותה לקיום דיון הוכחות בעניין אי היכולת לטפל במטרה להקשות על ההליך ולהאריך אותו - האם בנסיבות האלו בהליך המשפטי מומלץ לטעון אך ורק לגבי הנחיות המפקח האוסרות על חב' הביטוח לשנות מהאישור שכבר מסרה לגבי אי היכולת לטפל? או שזה מסוכן מדי ועדיף לטעון בהליך גם לגבי הנחיות המפקח והאישור שהחב' כבר מסרה , וגם לגבי אי יכולתו של המבוטח לטפל בפני עצמה? תודה על העזרה
שלום,
ברמת העקרון תמיד מומלץ לטעון את מלוא הטענות.
אין לי את מכלול הנסיבות והתכתובות לענות על השאלה באופן ספציפי, אך מדובר בטענה כבדת משקל לפיה, על חברת הביטוח לטעון את מלוא הטענות הדחיה במכתב הדחייה הראשון, יש על כך פסיקה מפורשת של בית משפט העליון.
בהצלחה,
דורון קמיר
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
