אמי היתה מאושפזת כחודש ימים באוקטובר 17 בשמואל הרופא ושוחררה עם דו"ח שיחרור המציין במפורש שיש לה בעיות קוגנטביות(דמנציה) וזקוקה להשגחה במשך מרבית שעות היום, ביום שהיא שוחררה הגשנו תביעות לביטוח לאומי(לפני זה לא היתה מוכרת ע"י ב.ל), ולדקלה עם טפסי השיחרור, ביטוח לאומי שלח מעריך בסוף נובמבר ואישר זכאות מקסימלית 168% לפני כשבוע , חברת הביטוח שלחה מעריך שלה בתחילת נובמבר לפני המעריך של ב.ל ודחה את התביעה בטענה שאין לה 3 פעולות מזכות מה שנכון אבל בחר להתעלם מהדמנציה שיש לה ובחר להתעלם ממסמכי השיחרור של בית החולים ובחר להתעלם מכך שאושרה גמלה מקסימלת מביטוח לאומי, למיטב הבנתי התשישות לבדה היא מצב מזכה. מה אתה ממליץ לעשות? האם כדאי לערר עצמאית שוב מול דקלה או רצוי כבר בשלב זה לערב עו"ד?
דני שלום,
על מנת לעמוד במצב מזכה בהגדרת תשישות נפש יש לענות על כל מרכיבי ההגדרה והיא קצת שונה מההגדרה בביטוח לאומי
"תשישות נפש" – פגיעה בפעילותו הקוגניטיבית של המבוטח וירידה ביכולתו האינטלקטואלית, הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך ו/או קצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן הדורשים השגחה במרבית שעות היממה על פי קביעת רופא מומחה בתחום, שסיבתה במצב בריאותי כגון: אלצהיימר, או בצורות דמנטיות שונות.
בכל מקרה ניתן להגיש ערר באופן עצמאי או תביעה לבית במשפט
סיגל רייך-הלל, עו"ד
שאלו את מנהל/ת הפורום:
דניאל שבח משרד עורכי דין
053-6249034
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דוידי שלום, זה לא נכון שמקרה סיעוד הוא רק במצב של תשישות נפש. נכון הוא, שמצב סיעודי יכול לקרות בשל מצב קוגניטיבי מנטלי לקוי ואז זה נקרא "תשישות נפש", אבל מצב סיעודי יכול לקרות בשל מוגבלויות פיזיות ...
המשך תשובה