שלום רב. לפי הסכם גירושין, הגרוש אמור לראות את הילדים פעם באמצע שבוע ופעם בשבועיים לקחת אותם אליו ביום שישי ולהחזיר במוצ"ש. הוא נפגש איתם פעם בשבועיים ואף פעם הם לא ישנים אצלו. התירוצים שלו יכולים להיות: הילדה חיילת מגיעה הביתה פעם בשבועיים, אבל במשך שנה וחצי לפני הגיוס הוא ראה אותה יחד עם אחיה פעם לשבועיים. התירוץ השני הוא שהוא גר עם אימו בדירת חדר והוא לא דאג לתנאים המאפשרים לילדים לישון אצלו. כשחילקנו את הבית המשותף, הוא קיבל מחצית מסכום המכירה, כך שיכול היה לדאוג לתנאים המתאימים. עבור הילדה לפני גיל 18 קיבלתי 800 שקל מזונות ועבור הילד שהיום הוא בן 16 וחצי מקבלת 1600 שקל. השאלה: האם יש טעם לתבוע את הגרוש על כך שיש לי הוצאות יתר בעקבות אי קיום הסדרי ראייה ובאיזו צורה אוכל לתבוע העלאת המזונות לילד או בסכום חד פעמי? האם זה קשה לביצוע ושווה את הטרחה?תודה
היי,
הנושאי שציינת בהחלט מהווים עילה להגדלת המזונות הקיימים וגם....יש לחשוב על הגשת תביעה כספית על ההוצאות שנגרמו לך ביתר עבור השנה וחצי שחלפו.
לעניין הכדאיות הכלכלית - זו כבר שאלה שאת צריכה להשיב עליה ולא אני.
עו"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
און צוק, משרד עו"ד
053-7101897
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב, יש להתייחס למצב הזכויות של הצדדים בזמן הפירוד. בהתאם לחוק יחסי ממון פיצויי פרישה הנם חלק מ”נכסי בני הזוג“. המדובר כמובן הוא על נכסי הזוג בעת הפרידה – זכויות עתידיות לפנסיה, זכויות עתי...
המשך תשובה