שלום, בן זוגי ואני במערכת יחסים מזה כשנתיים, ולאחרונה החלטנו לעבור לגור יחד. הוא בן 52, אלמן עם 5 ילדים, אני בת 46, רווקה, ללא ילדים. אנחנו עורכים הסכם ממון, בה מפצלים ומפרידים לחלוטין את הרכוש שלנו – מה ששלו - שלו. ומה ששלי - שלי. עם זאת, לפני כחודשיים הוא קנה דירה גדולה ומרווחת, והיה ברור שמגורים משותפים מחייבים מעבר שלי לדירה שלו - מה שאילץ אותי כמובן לוותר על דירתי וגם על חלק מהרכוש. ** אני משלמת את חלקי בדירה מדי חודש. בהסכם הממון יש התייחסות למקרה מוות (שלו), ובמקרה כזה אני עוזבת את הדירה. כמובן שאם חלילה יקרה לו משהו אני אחווה אובדן גדול, ובמקביל אאלץ לבנות את חיי מחדש. שאלתי – כמה זמן סביר שאשאר בדירה במקרה כזה? זמן שיאפשר לי להעתיק את מקום מגורי, במקביל לאובדן כה גדול (חלילה). מה יהיה הוגן וסביר גם כלפי ילדיו (שאמורים לרשת את רכושו) וגם כלפי? תודה.
היי מיכאלה,
ראשית, אם אינכם נשואים עליכם לעשות הסכם חיים משותפים ולא - הסכם ממון.
הסכם ממון צופה פני נישואין - אם אינכם מתכוונים להינשא הוא עשוי לא להיות בתוקף.
לגבי משך הזמן אז ניתן לרשום - שנה.
מומלץ להכין גם צוואה.
עו"ד מיכל זלינגר
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
