אני גרושה +2. בהסכם הגירושין לעניין מחציות רשום כי כל הוצאות בריאות ושכר לימוד תתחלקנה שווה בשווה. בני לומד בבית ספר פרטי ושנינו נושאים בעלות של שכר לימוד שווה בשווה. השנה הגשתי בשנית בקשה למלגה ונעתרתי לנוכח אישורים והוכחת שכר השתכרות נמוך. המלגה ניתנה לי לאור מצבי הכלכלי שנבחן בקפידה. הגרוש דורש שאחלוק עמו את המלגה לנוכח חלוקה שוויונית בשכר הלימוד. (כשם שעשיתי שנה קודם לכן)בבית הספר הוסבר לו שמסתכלים עלינו כבתי אב נפרדים ועליו לשלם את חלקו כלומר את מחצית הסכום. נאמר לו שרשאי להגיש מלגה אך ככל הנראה לא יהיה זכאי מאחר ויכולת ההשתכרות שלו גבוהה והוא בחר לא לעשות כן. שאלתי היא כזו: האם אני מחויבת מבחינה משפטית לחלוק אתו את המלגה או כל הנחה אחרת שניתנת עבורי מהרווחה לנוכח מצבי הכלכלי הקשה? עד היום חלקתי אתו את ההנחות שניתנו לי כגון: קייטנות ותרומות. יש לו יכולת לשלם ואינו נזקק או מוכר בגוף כגון רווחה. לתשובה מהירה אודה
אלוניתי שלום,
יש לקרוא את ההסכם ולהבין את שנחתם.
לא אוכל להתייחס לשאלתך ללא קריאת ההסכם.
כדי שאוכל להרחיב בנושא, להתייחס למקרה ולנסיבות שלך ולהמליץ על דרכי פעולה, את מוזמנת ליצור קשר עם משרדי ולתאם פגישת ייעוץ.
בברכה,
גילה עיני, עו"ד
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
