האם לפנות לעורך דין פלילי לפני קבלת החלטה לפי 60א?

רציתי לדעת - חלק מעורכי דין אמרו לי להגיע אליהם לפני גיבוש החלטה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. ויש כאלה שאמרו לי להתחיל ברגע שתתקבל החלטה על שימוע. מתי עדיף?

שי שלום, הכל תלוי בנסיבות העבירה והנסיבות שלה. יש תיקים בעבירות מסויימות ובנסיבות קלות, שבהן אני אומר לפונה, מראש, כבר בשיחת הטלפון הראשונה שלו אלי, שחבל על הכסף שלו עבורי (להגיש בקשה לסגירת התיק) ושהתיק שלו ייסגר בהסדר מותנה (וגם שם אין לו צורך בעו״ד) ומדריך אותו, בכמה דקות, מה הולך להיות שם. וישנן עבירות (או אותן עבירות בנסיבות חמורות יותר), בהן אומר לפונה שקיים סיכוי משמעותי (או גבוה) שיוגש נגדו כתב אישום. מצבים אלה מתחלקים ל-2 מקרים: 1. מצב בו קיימת לחשוד זכות לשימוע (הוא לא עצור והעבירה היא מסוג פשע, למעט עבירה של תקיפת בו זוג). 2. מצב בו לא קיימת לחשוד זכות לשימוע. במקרה השני (וכן במקרה של תקיפת בן זוג), אמליץ לחשוד שנגיש בקשה לסגירת התיק ואזמין אותו לפגישה. במקרה הראשון, נפריד, שוב, בין 2 מצבים: א. התיק נמצא בתביעה המשטרתית (או בסמכותה). ב. התיק נמצא בפרקליטות (או בסמכותה). ב-2 המקרים, מכיוון שמדובר בעבירה מסוג פשע, חלה חובה על המשטרה/הפרקליטות לשלוח לחשוד (בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי) מכתב המיידע אותו בדבר זכותו לשימוע טרם הגשת כתב אישום. הליך השימוע מקנה לחשוד אפשרות לצלם את חומר הראיות העיקרי בתיק (החומר הכתוב) ולנסות לשכנע להימנע מהגשת כתב אישום, אם מהטעם של חוסר ראיות, אם מהטעם של חוסר עניין לציבור (בנסיבות מאוד חריגות, שכן מדובר בעבירה מסוג פשע) ואם מהטעם של הגנה מו הצדק או פגיעה בזכות להליך הוגן. כאשר תיק מועבר למשטרה והיא שולחת לחשוד מכתב יידוע (בדבר זכותי לשימוע), החשוד יכול לצלם את חומר החקירה, באופן מיידי, ולשלוח נימוקי שימוע בכתב. כאשר חומר החקירה מועבר לפרקליטות (בעבירות שבטיפולה), הפרקליטות שולחת לחשוד מכתב יידוע הנקרא: ״מכתב יידוע ראשון״. מכתב זה אינו מקנה, עדיין, לחשוד את הזכות לצלם את חומר הראיות אלא רק נועד לקיים את דרישות החוק. המכתב מקנה לחשוד רק את הזכות לשלוח נימוקי שימוע לפרקליטות, אם ירצה. רק במידה שלאחר שפרקליט עבר על חומר הראיות בתיק (לאחר חודשים, בהם הוא שכב על מדף במשרדו והעלה אבק והמתין לתורו) והתרשם שיש מקום להגיש כתב אישום כנגד החשוד (כלומר, התרשם שיש סיכוי סביר להביא להרשעתו בעזרת חומר הראיות הקיים בתיק), ישלח הפרקליט לחשוד מכתב יידוע נוסף (הנקרא: ״מכתב יידוע שני״), בו אף יפרט לו את החשדות נגדו (יש הקוראים למכתב זה, משום מה, ״כתב חשדות״), שלאחריו יוכל החשוד לצלם את חומר הראיות ולשלוח נימוקי שימוע לפרקליטות. כל עוד הדבר אינו פוגע באינטרסים אחרים של החשוד, אני מאמין גדול בגישת ״להרוג את התיק כשהוא קטן״. לכן, כל עוד קיים סיכוי שאינו קטן כי יוגש כנגד החשוד כתב אישום, אני מאמין שטובתו של החשוד מחייבת הגשת בקשה לסגירת התיק נגדו, בהקדם האפשרי. עם זאת, יש לזכור כי הסנגור חי, בשלב זה, מפיו של החשוד בלבד (בהנחה שלא התקיימו הליכי מעצר, בהם נחשף לראיות נוספות) ועליו לדובב את החשוד, ככל יכולתו, ולדרוש ממנו מידע רב (ומסמכים רלוונטיים לתמיכה בבקשה) ע״מ שיוכל להבין את העובדות לאשורן ולהגיש בקשה מבוססת דיה ומשכנעת דיה. לעתים, בקשה לסגירת התיק (כולל בשימוע) תוגש רק כצעד טקטי, כאשר ברור גם לחשוד כי אין סיכוי שלא יוגש כתב אישום והמטרה תהיה לנסות לרכך, מראש, את כתב האישום הצפוי. במידה שתרצה, אשמח לסייע לך בקבלת החלטה מתאימה, בעניינך.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל בר-אור, משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר