שלום רב, לפני 9 שנים אקסית שלי הגישה נגדי במשטרה על "תקיפה סתם בן זוג" תלונה הוגשה כנגדה על תקיפה סתם-בן זוג ועל הטרדה במתקן טלפון. התיקים עבור שנינו נסגרו מחוסר ראיות. התלונה מצידה הייתה שקרית. לאחר יותר מ-8 שנים לאור נסיבות החיים והחשיבות בגליון פלילי ריק החלטתי להגיש בקשה של שינוי עילת סגירה. סיווג סגירת התלונה שונה מחוסר ראיות להיעדר אשמה פלילית. בהמשך לסתירות בגוף החקירה שלה + מבחן פוליגרף תקין + צילום הודעות חרטה של המתלוננת לאחר הגשת התלונה. אני רשאי לפתוח תלונה במשטרה כנגדה על תלונת שווא בהתבסס על שינוי עילת סגירת התלונה? או שיש עניין של חלוף הזמן?
ליאור שלום,
עצם סגירת תיק משטרה מחוסר אשמה (או שינוי עילת סגירתו לחוסר אשמה) אינו קובע, אוטומטית, כי הצד השני שיקר בתלונתו.
זאת, מ-2 סיבות:
1. ההנחיה החדשה בנוגע לעילות סגירת תיקי משטרה קובעת כי ניתן לסגור תיק משטרה מחוסר אשמה גם ברף ראיות ברמה של 2 מ-10 במקרים מסויימים (כגון: בעיה משמעותית במהימנות של המתלונן/ת).
2. גם כאשר חשוד הוכיח, פוזיטיבית, כי לא ביצע את העבירה (למשל, סיפק אליבי בצורת צילומו במקום העבודה בשעה שנטען שביצע את העבירה במקום אחר), אין המשמעות שהמתלונן/ת שיקר, כאשר טען שראה את המתלונן/ת במקום אחר, כאשר, מראש, הזיהוי לא היה ודאי.
שמחתי לקרוא שעילת הסגירה של התיק נגדך שונתה לחוסר אשמה, אך אין לך מה לצפות שהמשטרה תחקור את המתלוננת בחשד להגשת הודעה כוזבת, לאחר שחלפו 8 שנים ממועד מסירת הודעתה. זאת, מהסיבות הבאות:
1. תוצאות בדיקת הפוליגרף שביצעת יכלו לשמש כראיה מסייעת עבורך בבקשה שהגשת לשינוי עילת הסגירה בתיק שלך אך אינו כשירות, משפטית, להגשה לביהמ״ש, במידה שהפרקליטות תבקש להאשים אותה בעבירה של מסירת הודעה כוזבת.
נותרנו עם סתירות, לדבריך, בגוף ההודעה שמסרה ועם הודעות חרטה שלה (התכתבויות איתך, אני מניח), לאחר הגשת התלונה.
בהנחה שאין בסתירות שבהודעתה ובהודעות ששלחה לך כדי לערער, באופן מפורש, את עצם טענתה כי תקפת אותה, הרי שאין בהן כדי להוות כל ראיה חותכת לכך שהתלונה שהוגשה הנה תלונת שקר.
2. חלוף הזמן: חלפו 8 שנים ממועד הגשת התלונה, כאשר התיק עצמו נסגר לאחר כשנה-שנה וחצי ויכולת לצלמו אז.
כלומר, שיהוי של כ-6.5 שנים בצילום התיק והגשת תלונה כנגד המתלוננת, כאשר העבירה עצמה (מסירת ידיעה כוזבת) עומדת על סף
התיישנות (10 שנים ממועד מסירתה).
בנסיבות אלה, גם אם היו ראיות מובהקות נגדה (ואינני רואה כאלה, כאמור) הרי שהפרקליטות לא הייתה מגישה נגדה כתב אישום, בשל השיהוי הגדול (ביהמ״ש היה מעיף אותה מכל המדרגות, גם אם זו ״לא אשמתה״).
ובנוגע לשאלה שלא שאלת: הגשת תביעה אזרחית לפיצויים כנגד המתלוננת (בגין הגשת תלונה ברשלנות וגרימת נזקים לך, אם הוצאות משפטיות ואם עוגמת נפש רבה), הרי שהתשובה שלי זהה: היא גם צפויה, להערכתי להידחות, הן עובדתית (ביהמ״ש לא מקבל תביעות כאלה אלא במקרים מובהקים, גם כי קשה מאוד להוכיח תלונה שקרית וגם מכיוון שהוא נזהר מאוד, כמדיניות, שלא להכניס עצמו לקלחת הפלילית, מכיוון שאם ירבה לעשות כן, ״יופצץ״ בעשרות אלפי תביעות נוספות בשנה, אותן יצטרך להכריע, פחות ע״ב ראיות ויותר ע״ב התרשמותו ממהימנות הצדדים המעידים בפניו, סיטואציה שמאוד קשה לשופט ובצדק) והן בשל טענת שיהוי (כפי שפירטתי מקודם) וייתכן אף בשל התיישנות (7 שנים מיום גרימת הנזק או הגילוי על גרימת הנזק או מהיום שיכלת להשיג את המסמכים הרלבנטיים-לפי המאוחר).
בשורה התחתונה, הרם את ראשך זקוף, חייך על שינוי עילת הסגירה של התיק לחוסר אשמה, שמח על ניסיונך (הטוב והרע) בנוגע לתקשורת עם נשים עם בעיות רגשיות/נפשיות ונסה לצמצם את הקשר שלך עם נשים כאלה, בעתיד ושים את כל שארית הסיפור הזה הרחק מאחוריך, בדיוק במקום הראוי לו. ואתה, צעד קדימה ואל תפסיק לצעוד.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אילן שלום, בהנחה שהשכן לא הזיז את הכדורים ממקומם ונטל אותם לביתו-הרי שלא מדובר בעבירה של גניבה, מכיוון שהשכן לא ״נטל״ את הכדורים. במידה שהוא כן הכניס אותם לביתם-ניתן לראות בכך משום עבירה של גניבה בדר...
המשך תשובה