סיבות פרסונליות של ניתוח בכליות בעיה בשתן בעיה כלכלית שיקום מקצועי ועבר הרבה זמן מאז הפשע = לא לקבל עונש גרוע ?
ברי שלום,
נסיבות אישיות כגון מצב רפואי, מצב משפחתי, הליך שיקום מקצועי שעבר הנאשם ועוד-בהחלט מהוות שיקול להקלה בעונש.
בנוסף, ניתן משקל (מהותי הרבה יותר בד״כ אלא אם המצב הבריאותי קשה באופן קיצוני) לעמדת שירות המבחן בנוגע לשאלת שיקומו של הנאשם-במידה שהנאשם נשלח לקבלת תסקיר לעונש (דבר שנעשה במרבית התיקים בהם הנאשם מודה במיוחס לו).
עם זאת, ככל שהעבירה חמורה יותר-כך משקלן של הנסיבות האישיות נסוג מפני האינטרס הציבורי ומפני הצורך לתת משקל גדול יותר לשיקולי גמול (למרות שביהמ״ש נמנע מלהשתמש בביטוי זה) ולשיקולי הרתעה אישית ובעיקר הרתעת הציבור ושיקולים אחרונים אלה מאוזנים, בעיקר, מול הצורך בשיקום הנאשם (במידה שקיים).
בסופו של יום, העונש תלוי, בעיקרו, בשאלה האם הנאשם מגיע לגזר דינו כשהוא משוחרר (שכן במידה שהוא עצור-במרבית המקרים ייגזר דינו למאסר בפועל), בשאלה מהי המלצת קצינת המבחן (שיקומית או נטולת המלצה-שכמוה כרטיס חופשי לביהמ״ש להעניש ביד קשה. המלצת שירות המבחן החיובית תלויה, בעיקרה, בשיתוף הפעולה המלא של הנאשם בהליכים הטיפוליים שמציע שירות המבחן: שיחות פרטניות והשתתפות מתמידה ומלאת מוטיבציה בקבוצה טיפולית או בהליך טיפולי אחר, במידה שהוצע) ובמידה לא מבוטלת-בזהות השופט היושב בדין ובעמדתו בנוגע לענישה בעבירות שעל הפרק (יש שופטים המחמירים יותר בעבירות אלימות במשפחה אך יקלו כאשר תגיע המתלוננת ותביע, במסגרת הטיעונים לעונש, את מחילתה לבעלה ותסביר שהיחסים ביניהם טובים כיום ושהיא אינה חוששת ממנו כלל וכי לא תחשוש להתלונן במידה שירים עליה שוב יד בעתיד וכי חל בו שינוי משמעותי וכד׳. מאידך, יש שופטים המקילים יותר, מראש, בתיקים של אלימות במשפחה כאשר באה המלצה חיובית של שירות המבחן. יש שופטים המחמירים יותר בעבירות של סחר בסמים, כולל חשיש וקנבוס, ויש שופטים המסתפקים בהטלת עבודות שירות כאשר שירות המבחן ממליץ בכיוון זה וכו׳).
לסיכום, 3 הגורמים המשפיעים ביותר, לדעתי, על העונש המוטל, בסופו של יום, על הנאשם, הם:
חומרת העונש, המלצת שירות המבחן וזהות השופט (כולל הערכאה השיפוטית. לא העונש המוטל ע״י ביהמ״ש המחוזי כפי העונש המוטל ע״י בימ״ש השלום).
ומהו תפקידו של הסנגור בכל אלה תשאל?... תפקידו של הסנגור הוא להביא לשחרור הנאשם ולהקלה בתנאיו, לאחר מכן, במידה שנעצר, בתחילת ההליך (מכיוון שבמידה שלא ישוחרר ויוגש נגדו כתב אישום-ייגזר דינו למאסר בפועל), להכינו לשיחות עם קצינת המבחן (הן תסקיר מעצר והן תסקיר לעונש, שכן אי הכנה בצורה טובה עלולה להביא לתסקיר שלילי-מקום שניתן, פעמים רבות, להימנע מכך), לבוא בדברים עם התביעה ע״מ להביא, בהסכמה, לשחרור הנאשם בתנאים, לתקן את כתב האישום ולצמצם את העבירות המצויות בו (ולפעמים גם להביא לביטולו) או להגיש בקשה לעיכוב הליכים מקום שבמובהק אין עניין לציבור בניהול התיק, לנהל הליך הוכחות במידה שיש צורך אמיתי בכך (או כטקטיקה, במקרים מסוימים, עד שלב מסוים), להגיע עם התביעה להסדר טיעון בנוגע לעונש (הסדר ״סגור״ או חלקי) ולהגיש פסיקה לביהמ״ש בנוגע לעונש הראוי לדעת ההגנה (במקרים המתאימים). ומעל הכל, ללוות את הנאשם, מבחינה רגשית, ולהיות לו אוזן קשבת וכתף תומכת.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ברי שלום,
מצב רפואי ושיקום אישי יכולים להביא להקלה מסויימת בעונש. עם זאת, הכל כפוף לחומרת העבירות וכן להמלצת שירות המבחן בתסקיר לעונש (במידה שהוזמן ע״י ביהמ״ש) ולמדיניות השופט בנוגע לעבירות שעל הפרק.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל בר-אור, משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
.JPG)
אבנר שלום, אין כל הבדל בין ערעור על הכרעת דין של בגיר לזו של קטין. אין כל סיבה שלקטין יהיו פחות זכויות מאלה של בגיר. אין כל מניעה חוקית להגיש ערעור על הכרעת דין של בימ״ש מחוזי לנוער לביהמ״ש העליון...
המשך תשובה
