האם עובדת מחויבת למלא אחר הנחיות הבן לאחר פטירת המעסיק?

סליחה, הפתיח נקטע. להלן בשנית: המעסיק שלי, רופא בעל קליניקה לעריכת חוו"ד נזיקיות, נפטר באפריל 23-עבדתי אצלו 8 שנים. כביכול יחסי העבודה היו מעולים, בפועל ממש עשק וניצל אותי. לפני שנפטר ביקש שאסייע בגביית חובות מחב' ביטוח (קרוב ל-300 אלף ש"ח). הבן שלו (בעל מקצוע חופשי, שותף בכיר בתאגיד גדול), פנה אלי מס' ימים לפני מות אביו בדרישה שאתחיל לטפל בגביה ועשה זאת באופן תובעני, דרש שאתמסר כל כולי לעניין" ואתקתק" את הגביה- BOSSED ME AROUND: כאילו אני מזכירתו האישית בתאגיד (שמקבלת תנאים מעולים, להבדיל).גם העביר עלי ביקורת שאני איטית ומשהו לא בסדר איתי. בפועל, אבא שלו שילם גרושים, המסגרת הייתה לפי 1/3 משרה, 13 שעות בשבוע, 3300 שח בחודש נטו, אבל אילץ אותי לעבוד באופן גלובאלי (אפילו יותר ממשרה מלאה) ולהיות זמינה - בכל יום ושעה לכל פניה ובקשה מעוה"ד, ביהמ"ש והלקוחות - כמו "כונן" בחירום, בסטנד ביי. הדבר פגע בחופש התעסוקתי, בכושר השתכרותי (לא יכולתי לקחת ג'וב נוסף ולענות לטלפונים של המרפאה) ובחיי האישיים והחברתיים. מסיבה זו מנהלות מרפאה עם אחריות כמו שלי מקבלות משכורת טובה מאוד, לפי מסגרת של משרה מלאה ועוד הטבות. זה גם הדבר המרכזי שברצוני לתבוע – הפרשי שכר. הסוגיה שאני מעלה - האם בכלל הייתי חייבת לעשות משהו עבור הבן והמשפחה, לקבל מרות, לאחר שהמעסיק נפטר והמרפאה נסגרה (הרופא הודיע לי בסוף מרץ 23 על הסגירה ועשיתי הכנות לסגירה מרגע שהודיעני ועד פטירתו). הרופא, ידע שהוא הולך לקראת מותו (חלה בקורונה והריאות התמוטטו). מס' פעמים רציתי לעזוב, אבל בכל פעם התחנן שאשאר ושבכל מקרה, אתן לו 3 חודשים התראה אם אעזוב ותשובתי היתה שנדרשת הדדיות, שאם יפטרני, גם לי מגיעים 3 חודשים – בין לעבודה ובין להסתגלות. אני קיימתי את מילתי. הבן מתכחש להסכמה זו, והחליט שלא ישלם לי עבור חודש יוני 23 (החודש השלישי). מה לעשות שגביה דורשת זמן רב, במיוחד מחברות ביטוח, ובמקביל, טיפלתי באינסוף פניות ובקשות של עורכי דין לטלפון הפרטי (על חשבוני). בינתיים אני משערת שאשת הרופא שמחה שכספים זורמים לחשבונה, תודות למאמצי – קיבלה עד כה מעל 200 אלף ש"ח. העניין: עד עכשיו לא נכנס שקל לחשבון שלי: לא עבור עבודתי באפריל 23 ובמאי 23. הבטחת לבן שאתן מס' ימים בודדים ביוני להשלמת הגביה, אבל לצערי עד לרגע זה, העניין לא הסתיים ואני עדיין על הגביה, כך שגם על יוני מגיע לי תשלום, אבל הוא הודיעני שלא ישלם על יוני. לפני עשרה ימים הטלפון שלי התקלקל (הפרטי, שאיתו עבדתי במרפאה במקביל לנייד של המרפאה שאותו הבן ניתק). החלטתי לקחת פסק זמן ולנתק מגע והשתקתי את הטלפון – בשביל השקט הנפשי. אין שום חוזה בכתב ביני לבין האב ז"ל ובטח לא מול הבן. נשאלת השאלה: המעסיק שלי נפטר ואין יותר מרפאה - האם הייתי בכלל חייבת לעזור למשפחה? לקבל הוראות מהבן שהכרתי רק בשבעה ולא היה המעסיק שלי? הבן לוחץ שאגיע לבית הוריו, שם במרתף, נמצא מחשב המרפאה והניירת ושאעביר לו חפיפה על כל פעילות המרפאה (שעות רבות וכנראה יותר ממפגש אחד). אבל אני לא מסוגלת נפשית לעשות את זה. כבר חודשיים ו-2/3 חשה שיושבים לי על הוריד ורוצה להמשיך עם חיי. האם אני חייבת להגיע לחפיפה עם הבן שהעליב אותי ולא הכניס לי משכורת? האם אני פטורה לפי החוק מלהגיע?

בעיקרון כשהמעסיק נפטר זה כמו שהעסק נסגר. די דומה. אני הייתי מבקשת מהבן לשלם שכר ריאלי עבור העבודה מאז שאביו נפטר, מעבירה לו חפיפה כמה שיותר מהר ומסתלקת. את כמובן לא חייבת למלא אחר הוראותיו של הבן, בוודאי שלא תחת פוגענות.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

ורד שדות משרד עו"ד

053-7428201

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר