עזבתי מקום עבודה לאחר שנה ו-4 חודשים. לאחר 6 חודשי העבודה הראשונים היה מגיע לי הפרשות לפנסית חובה, היות והייתי חשבת השכר בחברה לא ביצעתי הפרשות עבורי לפנסית חובה במטרה להפריש לאחר שנה לביטוח מנהלים. מאחר שבתחילת שנת עבודתי השניה החלטתי לעזוב את החברה, לא ביצעתי הפרשות בכלל, לא לפנסיה ולא לביטוח מנהלים,וכן לא נפתחה קופה על שמי. בסיום העבודה פניתי אל המעביד בדרישה לשלם לי את כל ההפרשים הנ"ל כשכר ברוטו, המעביד לא התנגד אך במקביל פנה אל רו"ח לבדוק את העניין חוקית, רו"ח טען כי מדובר בעבירה על החוק ושאנו עושים "קנוניה" מול הרשויות. רציתי לדעת האם אכן מדובר בעבירה על החוק במקרה שהעובד והמעביד מסכימים ביניהם לתשלום ההפרשים כשכר?
זהבית שלום,
אני לא רואה בכך קנוניה, א ךעל רו"ח למצוא פתרון כיצד לשלם לך את ההפרשים מאחר ולא מדובר בהפרשי שכר.
בברכה,
עו"ד מאיה בן חיים רוזן
שאלו את מנהל/ת הפורום:
ורד שדות משרד עו"ד
053-7428201
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
נקודת המוצא היא שמעסיק הוא אוטונומי בניהול עסקו. לכן סוגיית המשמרות היא לא זכות קנויה של העובד. המעסיק קובע מי עובד מתי, כמובן בהתאמה ככל הניתן לצרכיו של העובד. לא ניתן להשאיר עובד בחל"ת לעד. יש לדרו...
המשך תשובה