שלום רב, התחלתי לעבוד ב1.9.19 במשרה חלקית (פעמיים בשבוע- שלישי וחמישי) והמעביד לא שילם לי את יום הבחירות בטענה שלא עבדתי 14 ימים רצופים. האם המעביד צודק? שכן פרשנות החוק לדעתי קובעת 14 ימים ללא קשר אם העובד עבד כל השבוע או שהחוזה שלו מוגדר כפעמיים בשבוע. כל עוד יש ותק של 14 ימים והבחירות "נפלו" על היום שהייתי צריך לעבוד, אז המעסיק כן צריך לשלם לי. תודה מראש על התשובה
הנחיות הממונה על יחסי העבודה לקראת הבחירות לכנסת קובעות כי "יום הבחירות הוא יום שבתון לפי הקבוע בחוק יסוד הכנסת למעט שירותים ציבוריים שיפעלו כסדרם"
בהתאם לחוק הבחירות: עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 יום ברציפות (כולל ימי מנוחה שבועיים) ישלם לו מעבידו את השכר הרגיל שהעובד היה משתכר אצלו כאילו עבד ביום הבחירות.
להוראת חוק זו קיימות 2 פרשנויות אפשריות:
רק עובד שעבד בפועל לפחות 14 ימי עבודה רצופים לפני הבחירות ונעדר מעבודתו בשל השבתון, זכאי לשכר עבור יום זה. (אלא שרוב העובדים במשק אינם עובדים 14 ימים רצופים שכן הם זכאים לימי מנוחה שבועית שבהם אינם עובדים ועל כן שאלה האם זו כוונת החוק וכנראה שלא).
כל עובד אשר בינו לבין המעסיק קיימים לפחות 14 ימים של יחסי עבודה (כלומר לעובד יש ותק בעבודה של לפחות 14 ימים), זכאי לשכר אם נעדר מהעבודה עקב יום השבתון, כולל עובדים במשרה חלקית המועסקים בחלק מהשבוע ולכן עבדו בפועל רק בחלק מתוך 14 הימים שלפני הבחירות. פרשנות זו מתיישבת עם הפרשנות שנפסקה לגבי חוקים אחרים המנוסחים באופן דומה (כמו למשל חוק פיצויי פיטורים).
סוגיה זו טרם נדונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון ועל כן טרם ניתנה הלכה בנושא.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
ורד שדות משרד עו"ד
053-7428201
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אין אבחנה בין "הרעת תנאים" ל"הרעת תנאים חמורה" צריך להבין גם ש"הרעת תנאים" היא לא דבר האסור על פי חוק או הפסיקה; יש לה תוצאות, כלומר- ניתן להתפטר בגינה בדין מפוטר, אבל אין איסור לנקוט אותה, והכל בהתחש...
המשך תשובה