שלום, בחוזה שלי מול המעסיק, שנחתם לפני שנתיים בדיוק, נרשם בסעיף "נסיעות" כך: "העובדת תקבל תשלום נסיעות לפי הסכום המקסימלי הקבוע בחוק, לכל יום עבודה בפועל. נכון למועד חתימת הסכם זה הסכום הוא 26.40 ש"ח ליום." כמה שבועות לאחר שהתחלתי לעבוד במקום העבודה עברתי דירה קרוב יותר למקום העבודה. מאותו רגע ועד למעבר דירה כעבור שנה שולם לי תעריף נמוך בהרבה (כ-5 ש"ח ליום), אף על פי שבחוזה כמצוין לעיל אין התייחסות לכך ששינוי מקום מגורים ישפיע על שיעור דמי הנסיעה. לאחר שנה עברתי דירה שוב למקום מרוחק יותר מהעבודה, ולאחר תשעה חודשים שוב עברתי דירה, למקום מרוחק בהרבה. עם כל מעבר דירה מסתבר ששילמו לי לפי תעריף כרטיסיית אוטובוס או כרטיס חופשי-חודשי, הכול לפי הנמוך ביותר האפשרי, ותמיד הרבה פחות מ-26.40 ש"ח. לדעתי הדבר מנוגד לסעיף בחוזה שקובע שאקבל את שיעור דמי הנסיעה המרבי, ואינו קובע שעם מעבר דירה יחול שינוי בתעריף. המעסיק לעומת זאת טוען שהוא שילם לי לפי החוק. אני שוקלת לפנות לבית משפט. האם אתם סבורים שבית המשפט יכול לקבל את עמדת המעסיק? תודה רבה, מרב
אכן באפשרות המעסיק לשלם דמי נסיעות לפי שיעורם הקבוע בחוק או חופשי חודשי, לפי הנמוך. ככל שהמשכת לעבוד בתנאים אלה משך תקופה, אין לך להלין על תנאי העסקתך.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
ורד שדות משרד עו"ד
053-7428201
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אם מדובר בהתפטרות רגילה, אין זכאות לתשלום פיצויי פיטורים ויתכן שאת זכאית לכל היותר לשחרור הכספים הצבורים עבורך בקרן הפנסיה. במצב זה יש לפנות לקרן הפנסיה ולבדוק האם התקבל אצלם מכתב שחרור של כספי הפיצוי...
המשך תשובה