ביני לבין אשתי יש לא מעט וויכוחים ומריבות לצערי, על המצב בבית ובכלל (שאת רובם היא יוזמת ומלבה!). מהר מאוד התגובות שלה הופכות לקללות כגון "חרא", "מנייק", "זבל" , "אפס" ועוד. כל זאת לעיני הילדים. למרות שאמרתי לה לחדול מכך, היא ממשיכה, והרבה שיחות פשוטות ביננו הופכות מיד לצרחות וקללות מצידה. אני מצידי מנסה תמיד לשמור על "שקט תעשייתי" ומוותר בלי-סוף בשביל לשמור על שקט בבית, אם כי 1 ל-10 מריבות אני מרשה לעצמי להתפרץ כלפיה בחזרה, וזורק איזו קללה עסיסית, בשביל לשחרר קיטור ולא לצבור בבטן כעסים כלפיה, אך גם זאת, כמעט תמיד שלא לאוזני הילדים. בני הבכור, כבן-8, מתחיל לאחרונה לקלוט את המצב השלילי ביננו (עד עכשיו אני חושב שהוא לא ידע שזאת התנהגות לא נורמלית) ומתחיל להסתגר ולסגל התנהגויות מוזרות. אני מאוד חרד להתפתחותו הנפשית, וגם לכך שאישתי פשוט לא מבינה את הנזק שהיא גורמת. עוד אני חושש שמשהו נפשי נפגע אצל אישתי(נוח לי להאמין ככה ולא להאשים אותה ברשעות לשמה). איפה מצב משפחתי כזה עומד בעיני החוק והמשטרה?
חשוב מאד לסגל התנהגות נורמאטיבית בתוך המשפחה
אחרת עלולה להיות פגיעה קשה בילדים.
מצב היחסים בינך לאשתך, כפי שמתואר, אינו טוב ואסור שיימשך כך.
עליך ליזום ובדחיפות יעוץ ו/או טיפול זוגי על מנת שהאינטראקציה ביניכם תשתפר
היה והענין לא יסתדר, יש לשקול, בלית ברירה, אפשרות של פירוד בינך ואשתך, שכן בריאותם הנפשית של הילדים, ושל ההורים, הינה מעל הכל.
בהצלחה
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אמיר לנטון
053-9386769
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
מיכאל שלום רב, פעמים רבות זה משולב עם הזנחה ו/או אלימות, המתבטאים אצל הילד. יש מקום גם לערב את גורמי הרווחה. לא ציינת מה הייתה תוצאת התלונות במשטרה. ישנן דרכי הוכחה נוספות לעניין מצב הפוגע. אתה יכו...
המשך תשובה