לפני 5 שנים חטפתי מאשתי סטירה, החזרתי , והורחקתי מהבית לשבוע. חקרו את שיננו ולאחר חודשיים סגרו לשיננו את התיק. כמו כן הואשמנו לאחר מכן שיננו על פגיעה בילדים, וגם זה נסגר. בעקבות האישום על הילדים אמרתי לה כי אשים מצלמה נסתרת כך שיהיה תיעוד על המתרחש כך שלא יאשימו אותנו. על המיקום מצלמה היא לא יודעת, והמצלמה גם מקליטה קול. לאחרונה אשתי הגישה תביעת גירושין עם טענות שווה שאני אלים כלפיה וכלפי הילדים שלנו שהילדים מפוחדים ממני ודורשת משמורת בלעדית, שלמעשה היא זו שכן אלימה באמת. ולמעשה המצלמה המדוברת מצלמת רק בסלון, בשעה שישנם מקרים של אלימות בחדרים, והכל מתועד במצלמה. אוסיף, לאחר הסטירות ההדדיות שהיו, לא פעם היתה מאיימת עליי שתפתח לי תיק במשטרה על אלימות ויותר גרוע. עד עכשיו לא פניתי לרשויות מתוך, שכל פעם הייתי מוכיח אותה והיתה מתנצלת שאיבדה שליטה ולא יקרה שוב וכו' כעת בלחץ הגירושים היא הרבה יותר אלימה כלפיי הילדים ואני לא יודע אם החומר שהתאסף אצלי קביל במשטרה בית הדין הרבני/ משפחה. ואם זה לא יתן לה עילה לתביעה פגיעה בפרטיות אשמח לשמוע הכוונות טובות
בילי שלום רב, אכן מדובר לכאורה באלימות. בעלך מתיחס אליך כרכוש כחפץ, תוך שימוש באלימות מילולית ואיומים ותוך מניעת חופש תנועתך. עליך לקבל החלטה עם עצמך האם את יכולה להמשיך לחיות כך, או שנוטלת גורלך בכ...
המשך תשובה