אני ואשתי לא גרים ביחד כבר כחודש, אשתי החליטה על פרידה לעת עתה ועדיין לא הוחלט על גירושין. מוקד הבעיה העיקרית שהביאה לפרידה היא אי מוכנותה באופן מוחלט לקבל את הילד שלי בן ה 8 מהנישואים הראשונים, שנמצא איתי כ 2-3 ימים בשבוע, למרות שזה היה התנאי הבלתי ניתן להפרה לנישואים איתה מלכתחילה, ובהתחלת הקשר, לפחות לפי מראית עין, היחסים בינה לבין בני היו סיפור אהבה. לנו יש ילד בן שנתיים והיא בהריון בחודש שלישי. ברצוני לדעת מה הזכויות החוקיות שלי בהסדרי ראיה לגבי בני בן השנתיים והילד העתיד להיוולד. נכון להיום הביקורים שלי לראות את הילד נתונים למצבי הרוח של אשתי. תודה
אבי
אתה כבר "שועל וותיק" ועברת סיבוב אחד.
ראשית, כל עוד אין החלטה למשמורת שלה על הילד הזכויות שלך על הילד הם בדיוק כמו שלה - אתה אביו ויש לך זכויות שוות.העובדה שאתה נותן לה לקבוע את הכללים כבר מדאיגים אותי.
אתה יכול להגיש תביעת משמורת על הילד ו/או תביעה לקביעת הסדרי ראייתו.
היום בית המשפט נוטה להרחיב הסדרי ראייה בין אב לילדים במיוחד לגבי אבות שמעוניינים בקשר עם ילדם.
המינימום הנו פעמיים בשבוע ביקור ולינה בכל סוף שבוע שני.
עוה"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
היי, מעבר של 18 ק"מ הוא יחסית מקובל בפסיקה. יחד עם זאת, בהחלט יכול האב לדרוש שתשתתפי בהבאת /החזרת הילדים מביקורים בשל המרחק שגדל....אבל אני סבורה כי לעבור תוכלי. עו"ד מיכל זלינגר...
המשך תשובה