שלום. אני גרוש 3 חודשים ולנו 2 בנות משותפות בגילאי 3 ן 10.בהסכם שנערך וקיבל אישור פסק דין רבני שאני רואה אותם פעמיים בשבוע למשך 4 שעות ושבת שנייה,מאז הגירושים אני חי אצל אחותי ולה 5 ילדים הבעייה היא בלינה בשבת גרושתי לא מסכימה היא רוצה שישארו אצלי שעתיים לפני כניסת השבת ושעה בצאתה,אני מנסה להסביר לה שאני בעצמי מתבייש לגור אצל אחותי אין לי בעייה שיבואו לשישי עד שעת הלינה ותחזיר לי אותם למחרת והיא לא מסכימה,אני עובר משבר מאז הגירושים ואני מתחיל בעוד שבועיים טיפול פסכולוגי היא מאוד מקשה עליי ולא מבינה היא המשיכה עם הגירושים ויש לה חבר אבל בכול זאת היא מנסה להקשות לי את החיים בכול דרך אפשרית.לשאלתי אם אני חייב שישנו אצלי בערב שבת שאני אצל אחותי וגם מה שאני עובר משבר נפשי,איתה אין דרך לדבר כול מילה שלי היא ישר אני אטבע אותך להגדלת מזונות ורשום במזונות שאני משלם עבור 2 הבנות 5000 ש"ח עד גיל 21 ,מה עושים?
דניאל
הסדרי ראייה הם זכות ולא חובה.
מאחר ואתה מדבר על תקופה זמנית - לא נראה לי שביהמ"ש יחייב אותך ביותר מזונות....
תשמור את המיילים א את ההתכתבויות הללו להמשך שתוכל להציג ותציין תמיד שזה רק זמני ואתה מתכוון לקחת אותן ללינה בעתיד
עוה"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דודי, אם המשמורת היא משותפת כדאי להבין , שהשיתוף הוא בכל . לתת תשובה מלומדת מבלי לקרוא את ההסכם ולהכיר את התיק - זה קשה. אבל מבחינה מוסרית ועקרונית - יש , לדעתי המשפטית, להשתתף בעלות הנסיעה. (למיטב...
המשך תשובה