שלום, התגרשתי לפני 3 שנים בהסכם בבית הדין הרבני, יש לי ילדה בת 4. בהסכם הסדרי ראיה שנעשה בינינו לפני שנתיים, נקבע שבגלל המרחק ביני לבין האם (30 ק"מ) חלוקת ההסדרים תהיה שווה, פעם באמצע השבוע היא מביאה את הילדה אליי ל-3 שעות, וכל סוף שבוע שני אני נוסע לקחת את הילדה מבית האם אליי מיום שישי בצהריים ועד צאת שבת. בפועל זה לא קורה, האם לא מוכנה לנסוע ולהשתתף בהסדרי הראיה. הגשתי תביעה בבית הדין הרבני על ביזיון החלטות ופסק דין, נעשה תסקיר לפני חודש שקבע שהורה אחד לוקח את הילדה והורה שני מחזיר חזרה. התסקיר הוגש לבית הדין שקיבל את המלצות התסקיר אבל קבע שאני אגיע לקחת את הילדה ואני גם אחזיר אותה בסיום המפגש, החלטה מוזרה ולא הגיונית! גרושתי מתנגדת להגיע ולהשתתף בחלוקה שווה כך שהורה לוקח והורה שני מחזיר! אני עובד מהבוקר עד הערב וקיים מרחק של שעה נסיעה ממקום מגוריי לבית הילדה, מה אני עושה במצב כזה? האם החוק מחייב את האם גם להשתתף בהבאת הילדה לאב? כרגע אין פתרון ואני לא רואה את הילדה כבר מספר חודשים, איך אפשר לעזור ולייעץ לי במידת האפשר כדי לפתור בעיה זו? תודה רבה.
היי,
ניתן לערער על החלטת בית הדין.
לבית הדין הגדול - ממליצה לך לעשות כן שעה שהחלטת בית הדין אינה תואמת את המלצות התסקיר.
עו"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דורית שלום, אני חייבת להדגיש כי כל מקרה לגופו. אם מדובר באב ובאימא נורמאטיבים , בית המשפט נוטה כבר מגיל שנה וחצי לתת לינה. אם יש מקרים חריגים של הורים ללא מסוגלות הורית אזי, כל מקרה נדון לגופו. ע...
המשך תשובה