הסדרי ראייה ילד בן 5

ילד בן 5 שנולד לזוגיות ללא נישואין, ילד יחיד להוריו. נפרדנו אחרי הלידה. עד כה מעולם אביו לא לקח אותו אליו, וכל המפגשים היו בנוכחותי. לאבא יש בעיות פסיכיאטריות, נוטל כדורים נוגדי דיכאון וחרדות על בסיס קבוע, ו"נלחץ ובוכה" מכל דבר... לא יודע להתמודד עם ילד. אני מקבלת מזונות אפסיים של 1300 שח לפי סיכום בינינו, מעולם לא עברנו דרך בית משפט. ויתרתי על דיור, השתתפות במעון, קייטנות, גנים והוצאות רפואיות כדי לא להעמיס על האבא. רכשתי דירה בכוחות עצמי בשביל קורת גג קבועה ויציבה לילד ומבחינה כלכלית הוא ילד שחי ברווחה גדולה (אני מפרנסת אותו). האב התחיל בחודשים האחרונים לרדת לי לחיים ולבקש את הילד לימים שלמים ולשבתות, מה שלא קרה מעולם, וזה התפוצץ רק כשנודע לו שאני בזוגיות חדשה ורצינית ושהילד שלי מכיר את בן הזוג וילדיו. עד אז הוא מעולם לא ביקש את הילד. אין לי בעיה עקרונית כי חשובה לי בריאותו הנפשית של ילדי שצריך את אביו, אך יש לי בעיה שמכלום פתאום הוא מבקש חצי בחצי הסדרי ראייה. האבא לא יודע להתמודד עם הילד, הילד מאוד מחובר וקשור אליי ולא יכול להעביר 10 דקות במחיצתו, מבלי שראה אותי או קרא לי או בא אליי לחיבוק. משפחתי מאוד מחוברת לילד והוא אליהם , וכל שבת כמעט אנחנו בבית הוריי עם כל המשפחה. משפחת אביו מעולם לא הייתה בתמונה, מעולם לא ביקרה את הילד או שאלה לשלומו, ואף לא ראתה אותו מיום הברית (למעלה מ 5 שנים!!). לאביו יש בעיות של רגשיות חמורות לדעתי , כי לא יודע לפרש סיטואציות חברתיות. הוא בוכה, מתלהם, שואג בקולי קולות ולא יכול לעצור את עצמו, גם לא מול הילד. פשוט ברגע שהתחיל, הוא חייב לסיים ולא משנה לו שהוא ליד אנשים או ילד קטן. אני לא סומכת עליו ולעולם זה לא יהיה שווה בשווה. אני מגדלת את הילד הזה לבד מיום שנולד, ובכוחות עצמי. אין לי בעיה עקרונית שיילך לאביו לשבת בחודש למשל, אך לא לסירוגין.... אין לאביו גם תנאים להביא ילד הבייתה. הוא חי בדירת סטודיו שכורה קטנה, אופן ספייס הכל, בעלת מיטה אחת וזהו.... ילד לא יכול להיות שבת שלמה בחדרון. בשיחה מול אביו והוריי, סוכם שנלך לבית משפט, נציג את כל מה שיש לנו ובסיוע אנשי מקצוע, שיחליטו. מה שיחליטו מקובל על כולם. השאלה היא מה עושים מכאן? אני רוצה שיעבור מבחן מסוגלות הורית, שיבדקו את הגיליון הרפואי שלו ומה סוג הכדורים ששותה, שיבחנו הכנסה שלו כי מגיעים לי יותר מזונות לפי החוק, ובכלל לטובת הילד - האם לשנות לו כך בפתאומיות את אורח החיים? זה עלול לגרום לו למשבר גדול מאוד... מה עושים מכאן? פונים למגשר? לעו"ד? לבית משפט? מערבים רווחה? שמעתי זוועות על לשכת הרווחה, אני לא רוצה להיכנס לסיפורים של הרווחה ולא רוצה להכניס את בני לשם. האם סיוע של אנשי מקצוע באופן פרטי (כמו עובדת סוציאלית, פסיכולוגית ילדים וכו') קביל בבית משפט? אודה להכוונה, שוב תודה רבה מראש!

גילה, אני מברכת את פנייתך ויש לך הרבה שאלות וכולן חשובות והתשובה עליהן סבוכה. לא ניתן להשיב על מכלול השאלות הללו באמצעות האינטרנט. אני בהחלט מזמינה אותך למשרדי לשיחת ייעוץ לה את זקוקה. עו"ד מיכל זלינגר

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר

053-9428459

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר