משמורת לילד בנות זוג

נפרדתי מבת זוג אחרי 9 שנים. ילד משותף בן 6 שאני ילדתי והיא אימצה ממש לפני הפרידה. עבר איתי ויש לה הסדרי ראייה. פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני עד מוצ"ש. אני יודעת שהיא רוצה משמורת משותפת ואני מרגישה שזה לא לטובת הילד. הוא בעל לקות תקשורתית קלה ומוגדרת. בחמש שנותיו הראשונות גידלתי אותו כמעט לבדי. עבודתה הייתה בנסיעות והייתה מגיעה לסופי שבוע. גם כשהתחילה לעבוד ללא נסיעות לפני שנתיים, עדיין כל הטיפול בילד היה עליי, רחצה, השכבה לישון, קימה בבוקר וכו'. הייתה יוצאת מוקדם לעבודה וחוזרת כשהוא כבר ישן. גם בסופי שבוע אני זו שקמה אליו. כיום התקשורת בינינו קורקטית ואנחנו משתדלות להיות בסדר למענו. אבל קיים תיעוב הדדי וחוסר הערכה הדדית והפיצוץ יכול לקרות בכל רגע. האם בנתונים כאלה יש לי סיכוי בבית משפט למנוע משמורת משותפת ולהשאיר הסדרי ראייה? אציין שהוא אוהב אותה והיא אוהבת אותו אבל הילד קשור אליי יותר מפאת נסיבות חיינו עד היום. גם כשנפרדנו, לא הייתה לו שום בעיה עם מספר הפעמים שראה אותה כיוון שכך היה רגיל כל חייו.

פ, ראשית סליחה על העיכוב בתשובתי. ביהמ"ש ממליץ על משמורת משותפת כאשר יש תקשורת טובה בין הצדדים, אמון והם גרים בקרבת מקום זה לזה....ועוד תנאים שהם פחות רלוונטיים כרגע. מהערתך עולה, שאין זה המצב ביניכם. אני סבורה שאם אינך רוצה במשמורת משותפת מאחר ולא יהי בזה עזרה לבנך - עמדי על משמורת יחידנית עם הסדרי ראייה נוחים לבת זוגתך. עוה"ד מיכל זלינגר

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין

053-9428459

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר