שלום רב, בני בן 3, פגש את אביו במרכז קשר (על בסיס העובדה שלא היתה היכרות בניהם כלל, התגרשנו כשהיה תינוק) הפגישות היו למשך 3 ח' כשהיה בן שנתיים, המפגשים הפסיקו למשך 9 ח' (האב הפסיק להגיע), חודשו וכעת אנו מסיימים 3 ח' של מפגשים רצופים במרכז הקשר. מכיוון שבני מאוד מבולבל מהמקום, הוא מעוניין לפגוש את אביו אך לא מעוניין להגיע למרכז הקשר, הצעתי לגרוש שלי להעביר את המפגשים לביתי לזמן מה עד שבני יתרגל וירצה ללכת לטיולים איתו, הוא הביע הסכמה ואנו מנסים לגבש הסכם באשר להסדרי הראיה. שאלתי: מה מקובל? פעם בשבוע? פעמיים? למשך כמה שעות? מאיזה גיל מקובל שילון אצלו? והאם יש התניות כאשר אין ברשות הגרוש שלי דירה, הוא אינו עובד, וגר אצל אביו (שגר חצי שעה נסיעה מביתי) ואצל אימו (שגרה שלוש שעות נסיעה מביתי) לסירוגין. את כל זה עלינו לסכם כעת כשההיכרות בין בני לאביו היא עדיין בסיסית. יש רצון וזו התחלה מצויינת, אך אינני רוצה להסכים למשהו שעלול לגרום לבני "להיזרק" בין מס' רב של בתים ובנסיעות ארוכות... מודה מראש...
יעל
אני שמחה שאתם מנסים להגיע להסכם.
רצוי שתלכו לעו"ד בתחום זה , שימליץ לכם ויכוון אותכם בהכנת ההסכם.
אין חוק בעניין, כל משפחה נבדקת לגופא.
רצוי לעשות הסדרים מדרגיים בהתאם ליכולות שלכם וגיל הילד.
עו"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
היי, מבלי לעיין בהסכם שלכם ולדעת מה כתוב בו - אני מתקשה לתת מענה. בעקרון, יש לחלוק בחגים מחצית ומחצית אך מאוד חשוב מה רשום בהסכם וזה מה שקובע ביניכם, לפחות כרגע. בשולי הדברים גם אציין כי נניח וההסכ...
המשך תשובה
