שלום מיכל. גרושתי עזבה עם בן זוגה וילדיי( 200 ק"מ לפחות ) ללא הסכמתי, היא ידעה שבהסכם אין הגבלת מעבר,עכשיו היא דורשת שאני אבוא ואקח את הילדים באוטובוס ביום שישי בצהריים וגם שאני אחזיר אותם חזרה במוצ"ש בערב. וגם שאקח לכל החופשות בשנה. אני התנגדתי למעבר והגשתי בקשה לצו מניעה דחוף, אקיפת הסדרי ראיה ומשמורת. שופט כתב שאין הגבלת מרחק אבל יש הסדרי ראיה ( פעמיים בשבוע פלוס כל שבת שניה ללא לינה ) ונתן לגרושתי מספר ימים לתגובה. כרגע אין החלטה כי בית משפט בפגרה, אז אני מחכה. בינתיים ילדים עזבו, אני לא יכול לראותם באמצע השבוע, ואין לי יכולת כלכלית ופיזית לנסוע כל שבועיים הלוך חזור למרחק כזה רב. גרושתי מאיימת וכאשר אני מתקשר לא עונה לטלפונים , היא מונעת ממני גם לדבר איתם . מה אני עושה? מה יכול בית משפט להחליט? האם אני באמת אצטרך לנסוע , נסיעות האלה יכניסו אותי למצב כלכלי מאוד קשה ( אני מרוויח 7500 אלף, מהם 4200 מזונות, לא כולל חוגים, קייטנות...., בנוסף לזה אני אצטרך להוציא לפחות 1000 שח בחודש על נסיעות באוטובוס ) ומה עם גרושתי? היא לא תצטרך לעשות כלום? האם לא יחייבו אותה בנסיעות? היא עזבה לא אני
היי
ראשית, חכה להחלטה.
שנית, אני מאמינה שיחייב אותה בחלוקה של הבאת והשבת הילדים
עוה"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת מיכל זלינגר
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
היי, השאלה הנשאלת כאן - האם זה היה אירוע חד פעמי או אירוע שמתרחש במרחקים גדולים האחד מהשני או אירועים תכופים. ראשית, אני מציעה להתחיל לצבור ראיות דהיינו, באופן קבוע להקליט את האב שיהיו להורייך ראיות...
המשך תשובה