שלום, לפני כשנתיים אשתי עברה ניתוח להסרת נגע BCC מעפעף תחתון. הייתה כוונה להסיר את הנגע ולשמר את העפעף ככל שניתן, אבל במהלך הניתוח התברר שהנגע גדול בהרבה ממה שציפו הרופאים ולא הייתה בררה והעפעף הוסר ברובו. הוא שוחזר באמצעות עור מהעפעף העליון של העין השנייה. תחילת הסיפור כעשר שנים לפני כן כאשר לראשונה התחילה להתלונן על צמיחת ריסים לכיוון תוך העין ועל תחושת הסריטה והצריבה שהתלוותה להם. במהלך הזמן נבדקה על ידי מספר רופאים מקופ"ח והבעיה לא אובחנה כפי שהייתה: נגע ממאיר. הרופא הראשון שראה את הבעיה תלש לה את הריסים שהפריעו ואמר "שאם יהיו עוד כאלה פשוט לתלוש אותם" לדוגמה מהאבחונים מתוך התיק מקופ"ח: ב-2002 כתב הרופא: trichiasis no entropion ב-2009 כתב רופא אחר באבחון: Blepharitis עפעפיים -אזור קטן ללא ריסים בעפעף תחתון, לדבריה היו ריסים שצמחו פנימה תלשה ותלשה עד שלא צמחו עוד. ברור לי שלו היו מבחינים במהות הנגע כפי שהוא בזמן, הניתוח שעברה היה יכול להיות קל יותר והנזק מוגבל בהרבה. היום היא סובלת מהפרעות בעפעף ובעין (דקירות, דמעת וכו'), מפגיעה אסתטית וכן נפשית. האם ניתן להתלונן על כך? האם חלה התיישנות על תביעה? במה תלויה כדאיות התביעה בשלב זה? תודה מראש.
מהתיאור שלך עשויה להיות בעניינה של רעייתך עילת לתביעת רשלנות רפואית.
עם זאת יש לציין כי מועד ההתיישנות הוא 7 שנים מהמועד שבו יכולת לדעת שיש נזק. לכאורה אפשר לטעון כי המועד מתחיל רק ממועד גילוי הסרטן. מכיוון שמהתיאור שלך בשנת 2009 עדיין לא עלו על הגידול.
היית מציע שתתייעץ עם עו"ד בתחום שיבחן את התיק ובמיוחד את סוגיית ההתיישנות בהקדם הניתן.
בהצלחה.
בברכה
יוסי טולדנו עו"ד
שטובר טולדנו משרד עורכי דין (רשלנות רפואית ונזיקין)
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
