שלום רב, נישאנו בנישואים אזרחיים לפניי כשלוש שנים, ולפניי כשנה בעלי עזב את הבית בפיתאומיות, בהשפעת הוריו שהחליטו כי עלינו להיפרד. מאז ועד היום בעלי מתגורר בבית הוריו ואנו לא מתראים כלל, אך בשיחות בינינו הוא מביע רגשות אהבה ורצון לחזור, אך טוען כי הוריו לוחצים עליו להתגרש, ולכן עליינו להתגרש. יחד עם זאת הוא אומר כי לאחר הגירושין נוכל לשוב לחיים משותפים. אני די מבולבלת... מאחר וחלפה שנה בה נותרתי "באוויר" ללא כל תמיכה מצידו פניתי לבית הדין בתביעת גירושין, זאת לאחר פגישה במרכז סיוע, בה אימו אסרה עליו להגיע איתי לרבנות לצורך גירושים בהסכמה. האם בית הדין יכול לחייב אותי בקבלת גט, על אף שהפרידה והגירושין אינם באשמתי? האם סירוב מצידי להתגרש מכוח סיבה בלתי מוצדקת - רצון הוריו ולא רצוני לסיים את הנישואים נתפס כ"סרבנות" לאחר שאני היא זאת שהגישה תביעה? האם במידה ויכפה עליי לקבל גט, באפשרותי לדרוש פיצויי גירושין? האם באפשרותי להעלות אפשרות לשלום בית על אף בקשתי להתרת הנישואין? בסופו של יום אנחנו עדיין מאוהבים והיו לנו נישואים מאושרים... האם בנישואים אזרחיים נדרשת עילה הלכתית בחיוב לגט? מודה לתשובתך
שלום לך,
תביעת שלום בית הנה סמכות בלעדית של בית הדין הרבני, אולם ככל הנראה לא ניתן להביא את בית הדין הרבני לתת פסק לשלום בית בנישואין שאינם מוכרים ביהדות.
לעניין מגוון שאלותייך, אין המסגרת מתאימה לתשובות ענייניות ומקיפות בכלל ענינים רחב כל כך. צרי קשר טלפוני, ורצוי פגישה.
אשמח לעזור,
טוען רבני ומגשר,
נחום מרגוליס
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר