פניתי עם אשתי לרבנות בבקשה להתגרש והפנו אותנו לטיפול זוגי במטרה להגיע לשלום בית. התחלנו בטיפול והגענו שנינו לפגישה אחת, אך איני מעוניין להמשיך ולא רואה טעם בתהליך. רציתי לשאול האם הסירוב שלי לשתף פעולה בטיפול הזוגי עשוי לפגוע בזכויותיי אם וכאשר נגיע לגירושין עצמם? תודה גבע
שלום גבע
התשובה לשאלתך מורכבת ממס' פרמטרים. לא ברורה דיה אמירתך ביחס לפנייה המשותפת שלכם לרבנות בבקשה לגירושין. אם זו היתה בקשה משותפת, והייתם נחושים ברצונכם להתגרש, בית הדין לא אמור היה להקשות עליכם ולהפנותכים לייעוץ / שלום בית. אם באמת אין טעם לייעוץ, אז עדיף לך שתיתן לאנשי המקצוע לעשות אתהעבודה עבורך , ולחוות דעתם כי אין סיכוי לשלום בית. אז אינך מסתכן ותיסלל הדרך עבורך/ם לגירושין.
מנגד, אם אשתך תשנה דעתה ותירצה, או תטען כך למראית עין, כי רצונה היה בשלום בית ואתה היכשלת את התהליך- אזי בהחלט עשויה לכך נפקות- הכתובה ותוספתה. שכן בעיקרון, כאשר הגבר מעוניין בגירושין, והאשה מתנגדת, אם אין סיבות לחייב אותה בגירושין- ( בגידה, מעשי כיעור, חוסר תפקוד נשי בבית וכו',) , אז האישה יכולה כתנאי להסכמתה לקבל את הגט- עלול להיות פרעון כתובתה.
לייעוץ משלים אתה מוזמן לפנות למשרדי בטלפון.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
