שלום רב, בסמוך לשירותי הצבאי בשנת 98, עברתי תקיפה מינית בבית החייל והוגשה תלונה במשטרה (צבאית ואזרחית). בעת שירותי הצבאי הועברתי לבסיס צבאי אשר נמצא בסמוך לבסיס צבאי בו משרתים תוקפי, חולק שער משותף, ואף הוצבתי לשמירה בעת שהם הושמו לשמירה באותה משמרת בבסיסים. כשנודע לי (מספר ימים בטרם השמירה) על כך שהם בבסיס הצמוד פניתי לקצינת ח"ן ולמפקדי הישיר ושיטחתי בפניהם את שארע ואף הצגתי להם יחד עם שיטוח הדברים צו הרחקה בתוקף מטעם מהמשטרה חתום ע"י הפרקליטות ובית המשפט כי בשל מה שקרה ובשל כך שמתנהל משפט כנגדם צו ההרחקה תקף. במקום לפתור זאת נעניתי כי צו כזה אינו תקף בצבא ושהצבא הוא הסמכות הבלעדית ובאם כך הוחלט כך יישאר. בבוקרו של יום לאחר השמירה המשותפת איימתי בהתאבדות ושוחררתי לאחר 3 חודשים על פרופיל 21. בית המשפט קבע כי הם אשמים והם ריצו את עונשם בתחילה בכלא צבאי ולאחריו בכלא אזרחי. בשנת 2003 התפרצה אצלי מחלת ניוון שרירים כפי הנראה על רקע פוסט טראומה האם אני זכאית להגיש בקשה להכרה? (אני מוכרת ע"י ביטוח לאומי)
שלום, וסלחה על העיכב במענה. במידה ואת מוכרת בבעטוח הלאטמי למעלה משלוש שנים, דרכך להכרה במשרד הביטחון באותו עניין חסומה. אני גם לא חושב שאפשר להוכיח קשר בין ניוון שרירים שהוא מחלה אוטואימיונית לבין אירועים שקרו שנים רבות לפני כן.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שירן צמח
053-6130825
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב, כדי לקבל הכרה יש לעבור מספר שלבים, ראשית להיות בעל אבחנה רפואית (ניתן לפנות לפסיכיאטר או ליחידה לתגובות קרב), לאחר מכן להגיש תביעה למשרד הביטחון ולפרט בפניהם את האירוע שגרם להלם הקרב. אשמ...
המשך תשובה
