הי, הבן שלי בצנחנים פיתח פוסט טראומה בזמן השירות הצבאי אך לא נכח בשום פעילות מעבר לדברים השגרתיים, בעיקר מעצרים, שהם היו עושים. הבנו שאם הפוסט טראומה לכאורה לא קשורה לשירות אז הוא לא יקבל קצבה. מה עושים כדי להוכיח קשר נסיבתי אם לא הייתה שום פעילות מעבר לשגרה?
ככל שאדם מאובחן על ידי מי שמבין בכך כסובל מפוסט טראומה הרי שהמאבחן אומר בעצם שהוא מזהה את עקבותיה הנפשיים של טראומה, ממש כפי שרופא עור שמכנה משהו צלקת, מתכוון לומר שבהכרח הייתה פציעה או חתך. ככל שמדובר בלוחם הרי ששאלת השגרה אינה החשובה שכן לא מדובר כאן במבחן שהוא רק אובייקטיבי אלא בחוויה הפרטית של הלוחם הפרטי שנתפסה בעיניו כטראומה, גם אם ללוחם אחר החוויה הייתה לא טראומטית (או מה שקורה לעיתים קרובות הלוחם האחר לא מוכן להודות כי היא הייתה טראומטית). המבחן כאמור הוא לא רק אובייקטיבי אך בהחלט נדרש אירוע שיש בו ממש. מעצר הוא בהחלט אירוע לא טרויאלי שמעלה התחבטויות מוסריות. אני מניח שאפשר יהיה לקבל מהבן שלך מידע מספיק (שהרי היה מי שאבחן את המצב הפוסט טראומטי ויש להניח שהוא שמע מספיק לצורך האבחון)
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד שירן צמח
053-6130825
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אלון שלום, אני מבינה מדבריך כי טרם הוכרת על ידי אגף שיקום נכים של משרד הביטחון. כדי שפוסט הטראומה שלך תוכר, יש להציג ראייה חדשה הקושרת בין המצב הנפשי ממנו אתה סובל לשירות הצבאי. במידה ותוכר, משרד...
המשך תשובה
