שני ילדינו נלקחו לחקירה ללא ידיעתנו ובחקירה עלו נושאים של תקיפה שלנו אותם ובנוסף תקיפה מינית של הגדול את הקטן. העניין של התקיפה נמצא בהחלטה של המשטרה והפרקליטות והתקיפה המינית בטיפול רשויות הרווחה. הגענו לפגישה בה דווחנו על המקרה ללא שקיבלנו מידע מפורט כי הננו חלק מתיק החקירה. במהלכה הומלץ לנו לגשת לאבחון פרטי של מסוכנות מינית. מכיוון שלא היו בידינו נתונים היה על המאבחנת לפנות לרשויות הרווחה כדי לקבל את המידע ובדרך זו נודע להם מי הגורם המטפל. לאחר מכן נשלחה בקשה להמצאת מידע שנמצא בחיסיון עפ"י סעיף 22 לחוק הסעד שמפנה לסעיף 3 לחוק הנוער. לדעתי נעשה פה שימוש בהמלצה של הרווחה שיישמנו כדי לדרוש לקבל מידע חסוי אשר אינו בגדר חקירה ובטח זהו לא מקום בו נמצא הקטין או עשוי להימצא כי הגענו לשם בהמלצת רשויות הרווחה. מה אפשר לעשות כדי לערער על בקשה זו שלטעמי אינה בסמכות כפי שהתכוון המחוקק כדי שלא תקרה שנית.
לצערי איני עוסקת ואיני בקיאה בנושאים פליליים, ואיני רוצה להטעות אתכם
עמל מרדכי - עורכת דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר