שלום, בן זוגי בן 67 ואני בת 53 ידועים בציבור מזה כ-15 שנה. אנחנו מתגוררים בדירה אשר בבעלותו כ-12 שנה. בן זוגי אדם אמיד, כרגע מתפרנס מפנסיה חלקית והכנסות מהשקעות. אני איני עובדת מחוץ לבית, הכנסתי היא משכר דירה יחידה שברשותי, כאשר את רב הסכום אני מכניסה לחשבון משותף, והוא מצידו מפקיד בחשבון זה את הפנסיה שלו. ברשותנו הסכם ממון, אשר מורה שלי אין כל חלק ברכושו. לאחר פטירתו, הדירה תעבור על שם בניו, ואני אהיה רשאית להתגורר בה עד סוף חיי, וזאת בתנאי שלא יהיה לי בן זוג חדש. במידה וניפרד אני זכאית לקבל סכום של 125,000 ש"ח. התנאי לפרידה הוא הגשת מכתב של אחד מהצדדים שברצונו להיפרד, תוך שלושה חודשים (במקרה שלי) אני אמורה לעזוב את דירתנו. השאלות שלי: 1. במידה ובעתיד בן זוגי ירצה להיפרד, איך ניתן " להקשות " על ההליך. כלומר, למנוע מצב שבזקנתו, לדוגמה, במידה ויכנס לבית אבות, הבנים ישכנעו אותו " להפטר " ממני, ויגרמו לו לכתוב לי מכתב המורה על פרידה? 2. אחרי פטירתו, האם יש בעיה שהדירה תרשם על שם בניו? בן זוגי סרב להצעה של " יורש מוריש יורש". וכן, הוא טוען שרשם בצוואתו שאהיה רשאית לגור בדירה עד סוף חיי. תודה
ענת שלום
מהתיאור שלך קשה להבין מה כתוב בהסכם בינכם , על מנת לתת לך את הייעוץ הטוב ביותר חשוב לקרוא את ההסכם ולהבין אותו אני מציע שתקבעי פגישה אחרי שתעבירי את ההסכם
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
