שלום רב קצת רקע: לפני 8 שנים רכשנו בית במושב מהמשפחה של אבא שלי, השטח היה בעבר משק עזר שעבר פרצלציה לשני שטחים, על השטח המקורי, זה שאנחנו רכשנו, נותר הבית המקורי של הסבים, ועל השטח השני נבנה בית ע"י ההורים שלי בשנת 1976 ובית זה נמכר למישהו אחר בשנת 1998. שני השטחים עברו תהליך היוון עם המינהל בשנת 1992, כאשר בחוזה עם המינהל רשום לגבי הבית המקורי 100 מר מבונה וכך הוא נותר עד היום, ועל הבית שההורים שלי בנו בשטח החדש שנוצר רשום 150 מר מבונה. כמה שאלות: 1- האם, על מנת להרחיב את הבית שלנו שהוא הבית המקורי של משק העזר, צריך לשלם למינהל דמי היתר / היוון או דמי השבחה אחרים? יש לציין שהבית נבנה לפני 1965. 2- לעניין זכויות למגרש בהרחבה של הישוב, האם כאשר שטח משק עזר עובר פרצלציה, הוא לא זכאי למגרש נוסף בהרחבה של היישוב? 3- אם כן, וההורים שלי היו זכאים למגרש ביום הקובע (1995) בו התקבלו החלטות אלו באגודה של היישוב, שכן, התגוררו אז במושב ועמדו בקריטריונים נוספים, לא ניצלו זכות זו, כי לא יכלו לעשות זאת כלכלית באותה תקופה, ומכרו את הבית בשנת 1998, האם זכאותם למגרש בהרחבה נשארת להם עד היום?
אילה שלום,
1. כל אישור לתוספת בניה מעל הקבוע בחוזה ו/או מעל למה ששולם על ידי החוכר (הגבוה מבניהם), מותנה בתשלום למנהל מקרקעי ישראל.
אין צורך בתשלום דמי הייון ו/או שבח על מנת לבצע תוספת בניה.
יוער כי באופן עקרוני, לא ניתן לבצע היוון זכויות החכירה במשק עזר. ניתן לבצע היוון זכויות במגרש מגורים שהינו חלק ממשק העזר, עליו בנויה יחידת המגורים המקורית, ולחתום על חוזה חכירה מהוון למגורים.
2. ביצוע פרצלציה אינה מעניקה זכות למגרש נוסף בהרחבה של היישוב. זכאות למגרש נוסף תלויה בהחלטות המנהל והאגודה.
3. הזכות לקבלת מגרש בהרחבה ניתנת לבעל הנחלה מכוח היותו בעל הנחלה... יש לבדוק את החלטות האגודה לגבי הזכות שניתנה ואפשרות מימוש בשלב זה. לדעתי משנמכרה הנחלה נמכרה גם הזכות לקבלת מגרשים בהרחבה במושב.
בברכה,
יעל פרי ,עו"ד
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד יעל פרי
053-9428973
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
תודה על התשובות.
1-כיצד אם כן נקרא התשלום למינהל על אישור תוספת בניה מעבר לרשום בחוזה החכירה עם המינהל, אך לא מעבר ל-160 מר?
ההיוון על ה- 100 מר הבנוי בוצע בשנת 1992, לאחר שבסביבות 1976 בוצעה הפרצלציה על משק העזר לשני מגרשי מגורים ונבנה הבית על המגרש השני. משק העזר היה שטח של עובד ציבור ועליו היה בית מגורים ונגריה ולא משק עזר לנחלה חקלאית.
לפי דברים שקראתי, כאשר מפצלים משק עזר, הבית המקורי לא צריך לעבור היוון.
2-שאלתי בעניין הפרצלציה היתה, האם בעקבות תהליך הפרצלציה שבוצעה הרבה לפני החלטות האגודה בדבר זכאות למגרש בהרחבה, מתבטלת הזכאות למגרש נוסף לגבי המגרשים החדשים שנוצרו מהפיצול?
3-כאשר מדובר על נחלה, אכן הזכויות למגרש נוסף עוברות לרוכש הנחלה, אך כאן מדובר על משק עזר שהתפצל לשני שטחי מגורים עוד לפני 1980, ובהחלטות האגודה משנת 1995, לא צויין מה קורה במקרה ומשפחת תושבים שיש להם זכות ולא ניצלו אותה, מוכרים את הבית. וזו השאלה. האם יש חוק בעניין או שזה נתון לשיקול דעתה של האגודה בזמן הבקשה למימוש הזכאות? במקרה זה 15 שנה לאחר שנמכר הבית.
תודה
אילה
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד יעל פרי
053-9428973
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
משה שלום, בפנייתך חסרים פרטים רבים ומהותיים שמקשים עלי להשיב לפנייתך. לא ברור בדיוק מה ברצונך להקים והיכן לשאלתך- תוכל לפנות לרשות מקרקעי ישראל לקבלת תשובות לשאלותיך בברכה, יעל פרי, עו"ד מנהלת פ...
המשך תשובה