הפסקת טיפול בחלל צה"ל

1. אחי משה כהן ז"ל חלה בסרטן ערב שחרורו מצה"ל, אחרי שירות ביחידה מסווגת מאוד. 2. משרד הביטחון טיפל בו בתקופת המחלה - סיפק לו אביזרים כמו מיטה מתכווננת לבית (כמו אלו הקיימות בבתי החולים), חיתולים, פדים, אמבולנס לשם נסיעות לטיפולים מהבית לבית החולים הדסה עין כרם וחזרה וכו' (דרך ר"מ 2). 3. אחי ז"ל נפטר לפני 44 שנה, בשנת 1973. 4. לאחר מותו, ביקשו ההורים שלא ייקבר בחלקה צבאית בהר הרצל אלא בגבעת שאול, על מנת שבבוא היום יוכלו להיקבר לצדו. - צה"ל אישר ואכן כך היה והורי נקברו לצדו. 5. מרגע הפטירה משרד הביטחון טיפל בצרכים השונים: מצבה צבאית, (כולל החלפה שלה לפני כ-9 שנים), הסעה למשפחה ביום האזכרה, חזן צבאי שיאמר קדיש, נר, דגל וזר ביום הזיכרון, וסכום כסף מסוים להורים בימי האזכרה. 6. משרד הביטחון הזמין את המשפחה לטקס יום הזיכרון להדלקת נר בכותל המערבי במהלך השנים. 7. בחודש אפריל 2016 קיבלתי מכתב לקוני, שטחי וקר ממר גבאי סגן ר' אגף משפחות ור' היחידה להנצחת החייל - הטיפול של משרד הביטחון וההכרה באחי ייפסקו. 8. הם ביצעו "בדיקה מעמיקה" כלשונם, והגיעו למסקנה שהטיפול שקיבלה המשפחה כמפורט לעיל, במשך 43 שנה צריך להיפסק. 9. במכתב גם צוין כי מכתב אחר ששלחו קודם לכן, בשנת 2008 לפיו המשפחה זכאית לטיפול -מבוטל ותוכנו שגוי. גם כאן, מדובר בתכתובת לקונית ולא סופקו תשובות כלשהן מדוע. 10. לא ייתכן שמשהב"ט יתנער מטיפול שהעניק במשך 43 שנה בהודעה קצרה וללא הסבר. 11. יתרה מכך, המכתב התקבל ממש ערב יום הזיכרון בשנה שעברה, שרק העיב והוסיף טעם מר לעניין כולו. 12. אם החלל היה נקבר בחלקה צבאית, כפי שהיה אמור לקרות, האם גם אז היו מתנערים מהטיפול במשפחה? ומוצאים אותו מהחלקה הצבאית אחרי 43 שנה? 13. התחושה היא כי משרד הביטחון מבקש להתנער מהיסטוריה ארוכת שנים של קרוב ל-5 עשורים, ביום אחד, בלי שום הסבר. 14. בטענה הזויה כי אחי ז"ל לא הוכר כחלל צהל, מדוע רם 2 טיפלו בו בבית החולים, מדוע משרד הביטחון אישר לו אמצעים מיוחדים לבית, מדוע משרד הביטחון נתן אישורים והזמנה לקנות מבית מרקחת פרטי סוג של חיתולים ופדים ותחתונים חד פעמים מנייר לבית 15. אני הייתי הולך למשרד הביטחון במושבה הגרמנית בירושלים והיו מנפיקים לי אישורים כדי שאוכל לרכוש את המוצרים בבתי מרקחת. 16. ההכרה של משרד הביטחון בשכול המשפחה למשך כ-43 שנה, לא יכולה להסתיים יום אחד בהודעה קצרה. זה כואב פעמיים: במהות - תרומתו של אחי לביטחון המדינה, בעקבותיה גם חלה, אינה מוכרת יותר. האם מכתב בן כמה שורות, ערב יום הזיכרון, היא הדרך לטפל במשפחות שכולות? 17. אנו מבקשים כי הטיפול הסמלי באחי ימשיך כמו בכל השנים - רב צבאי באזכרה, הסעה אל חלקת הקבר, דגל, זר ונר זיכרון - משמעותם הכרה בתרומתו ובאובדן של המשפחה. 18. המסר שלשכול יש "תאריך פג תוקף" פוגע יותר מכל דבר אחר. מצורפים כקובץ 1. תמונתו של אחי ז"ל עם סמל של חיל המודיעין. 2. תמונת המצבה בטרם הוחלפה בשנת 2007. 3. תמונות של המצבה לפני החלפת הכרית ואחריה. 4. צילום מסמך של עו"ס מבית החולים הדסה עין כרם משנת 1972 שכתוב שם במפורש כי משרד הביטחון מטפל באחי ז"ל ומשם נקבל מיטה מתכווננת, ואמבולנס של משרד הביטחון יעביר אותו לבית החולים. 5. דף ובו פענוח המסמך המקורי של הדסה. 6. טופס של משרד הביטחון 1. להחלפת השיש למצבה 2. שבו כתוב במפורש "גבעת שאול אזרחי (נכה שנפטר)". 7. הזמנת הורי והמשפחה לטקס הדלקת נר זיכרון ע"י נשיא המדינה ברחבת הכותל.

אלי שלום, אכן המקרה מעורר שאלות רבות. צריך לבדוק את ההיסטוריה של התיק, ההכרה וההחלטות לאורך השנים, ע"מ להבין מה קרה כאן וכיצד ניתן לתקן המצב

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד תמר סיון

053-9428981

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר