האם נכרת הסכם עבודה בע"פ בין הצדדים?

שלום, ניהלתי 3 פגישות מו"מ עם מעסיקי לשעבר, שפיטר אותי לפני 3 שנים, ולאור ידיעתו כי אני במצוקה כלכלית ומחפש עבודה, הציעה לי לחזור אליו כאיש מכירות. מדובר על מעסיק שמכיר אותי היטב, ולכן הפגישות לא היו ראיונות עבודה אלא חלק מהליך מו"מ, נמשכו 13 שעות במצטבר, סוכמו כל התנאים, לרבות, שכר חודשי של 9,300 ש"ח לפי 186 שעות (למרות שהמעסיק העדיף העסקה לפי שכר שעתי כמו יתר עובדיו כל השנים, וזה היה טעון מסע שכנוע מצידי) עם הגנה ל - 10 אלף (במקרה ולא אמכור מספיק), עמלות, וכל היתר לפי החוק. המעסיק גם הראה לי היכן אשב. בנוסף, ביקש שאתחיל ב 25 למאי לעבוד, וכי מתכוון לפטר את איש המכירות הנוכחי. באסמס לאחר מכן, דחה את מועד התחלת העבודה ל - 1 ליוני בגלל חג השבועות. בפגישה השלישית, שהייתה אמורה להיות חתימה על ההסכם, גיליתי באופן לא מפתיעה, שכן מעסיק זה אף פעם לא הצטייר לי כאדם אמין, שהשכר הינו שעתי ולא חודשי כפי שסוכם בע"פ בפגישה הקודמת וכן באסמסים שנלוו לה. לפיכך, באותה עת, לא הסכמתי לחתום על החוזה, "פתחתי" אותו ועשיתי "קיבול תוך כדי שינוי" כך שאני מוותר על העמלות, ובלבד שישנה את ההסכם לשכר חודשי קבוע של 10,500, 16 ימי חופש, הבראה מחוץ לשכר, קה"ש, ועליית שכר של 500 ש"ח כל שנה. הפגישה הייתה מתישה וארכה 4.5 שעות!!! בסופה לחצנו יד, סכמנו כי יום ראשון-שני ההסכם יהיה מוכן לחתימה ואתחיל לעבוד ב 1 ליוני. בנוסף, הראה לי את מקום ישיבתי במשרד ועדכן אותי כי כבר פיטר את איש המכירות. באסמסים לאחר מכן, המעסיק אמר שההסכם לא יהיה מוכן עד יום שני ואחתום עליו כבר במועד תחילת העבודה כאמור. יוער כי באסמס קודם, לאחר שבבוקרו של יום בו חברת פלאפון זמנה אותי לראיון אותו ודחיתי אותם, כתבתי למעסיק כי אני מפסיק להתראיין שכן זה לא ראוי כלפיו וכלפי מעסיקים אחרים. בנוסף, כתבתי לו ששכר חודשי מבחינתי זה הרוג ובל יעבור, והמעסיק ענה לי שגם עבורו. לאחר מספר אסמסמים, הבנתי "עם מי יש לי עסק" וכדי שלא אמסמס את הזדמנות התעסוקה, כי אכן מצבי הכלכלי קשה, חזרתי בי בכך שרשמתי למעסיק שאין פה שום עניין אישי, הכל לגיטימי כחלק ממו"מ בין כעובד למעסיק, ושאני מוכן לחתום על ההסכם הראשון שהכין עם השכר השעתי או זה שהיה אמור להכין, לבחירתו הבלעדית, ושאני זורם עם מה שיבחר ואגע ב-1 ליוני להתחלת עבודה כפי שסוכם, בע"פ ובכתב (בהסכם הראשון ובאסמסים). לצערי הרב, בערב יום שני, שעתיים לפני כניסת חג שבועות, המעסיק שלח לי אסמס בו הוא חוזר בו מהעסקתי בזו הלשון: "לא יקירי בינתיים וכרגע אין לי תשובה חיובית. אנא אל תגיע אני עוד יחשוב על זה בזמניו. אנא אל תשיב למסרון זה לא לדיון. חג שמח". לצערי, מחמת זעם, מחקתי באותו רגע את כל האסמסים המשורשרים (טעות!) אבל נותרו לי לפחות מחצית שכן שרשרתי אותם לחברתי בוואטצאפ שתחווה דעה, כולל את האחרון כאמור. לסיכום הדברים, לדעתי, הן לפי חוק החוזים והן לפי הפסיקה, על אף שאין לי חוזה חתום ביד (הטיוטא נשארה אצלו), המו"מ בין הצדדים השתכלל לידי חוזה שנכרת, לכל הפחות בע"פ, לרבות דרישות המסוימות, ולחילופין, המעסיק ניהל מו"מ מתיש במשך שבועיים שלא בתום לב ו/או כוונת התקשרות. ועכשיו השאלה ברשותך - לאור האמור לעיל, האם אכן אני צודק וקמה לי עילת תביעה??? ואם כן, מה הסיכוי שלי מול המעסיק בבית דין האזורי לעבודה אם אין לי את ההסכם החתום ביד??? שאלה אחרונה - האם להודיע לו שאני עומד לתבוע אותו ושיבחר אם להעסיק או או להגיש תביעה וזהו, כשאחד הסעדים המבוקשים זה העסקתי, או לכל הפחות, פיצויי קיום בגובה 3 משכורות??? תודה רבה על תשובתך המלומדת, ומתנצל מראש על המגילה...חג שמח:-) נ.ב: לצערי חי מקצבת נכות ולכן אין לי אפשרות להגיע לייעוץ משפטי מסודר או לשכור עו"ד לייצוג בתיק. לפיכך, אייצג את עצמי.

איתי שלום, עולם דיני העבודה מכיר בכך כי מעסיק ועובדיו חייבים לנהוג זה כלפי זה בתום לב ואפילו תום לב מוגבר. לאור מה שתיארת אין ספק כי מדובר בהפרה של חובת תום הלב הזאת ולכן בהחלט תוכל לתבוע בגין ביטו ההתחייבות להעסיקך ובתי הדין כבר הכירו במספר תביעות כאלה בעבר (לדוגמא במקרה של עיתונאי שעבר ממעריב לידיעות) בהצלחה, אייל שטרנברג, עו"ד- מנהל הפורום

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד אוראל הרשקוביץ

053-7315091

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר