שלום רב, אחי ז"ל שירת תקופה די קצרה במוסד ממשלתי גדול. במהלך השרות שם החלה מחלת נפש אצלו. הוא פוטר ממוסד זה בצורה נבזית. רק אומר שהוא התקבל ללא שום מכרים אלא כעובד מן המניין, מבחנים וכול'. מאז ועד פטירתו הוא היה מוגדר כנכה. מאז ועד היום הם לא הכירו בו ושלחו אותו הביתה ללא שום תמיכה נפשית או אחרת. לא הכירו בו וחייו היו גהנום. הוא נפטר בגיל 54 ללא אישה וללא ילדים, מבוייש ושפל רוח. במרוצת השנים, לא התאפשר לנו, למשפחה, לטפל בזה בעניין מכיוון שעניינים בוערים יותר טופלו. לא מעניין אותי הפן הכספי כמו שמענייינת אותי ההכרה בו כאדם שנפגע במהלך שרותו. השרות היה מספר שנים לאחר שחרורו בצהל ללא קבע. אשמח לדעת מה ההתיישנות על דבר זה ומה ניתן לעשות. תודה מראש,
יוסי שלום,
ראשית צר לי על אחיך ועל הקשיים שחווה.
בקווים כלליים התיישנות על טענות על נזק שנגרם בעובדה היא 7 שנים. אולם גם להתיישנות ישנן חריגים כגון ממתי ידעתם על הנזק או על הקשר בין העבודה לבין המחלה וכו'.
גם עם חלה התיישנות לעיתים המדינה ומוסדות ממשלתיים מוכנים להכיר באופן מסויים בפגיעה גם כך לכן כדאי ואפשר לבחון את הסוגיה
אני ממליץ להיעזר בעורך דין משום שמדובר בסוגיה סבוכה ומורכבת
בברכה,
אייל שטרנברג, עו"ד - מנהל הפורום
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד אוראל הרשקוביץ
053-7315091
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
יובל שלום, המעסיק אינו רשאי לאיים על עובדיו ולהשית עליהם קנסות. מדוע המעסיק פעול באופן הזה? האם סירבת למלא טופס 101?...
המשך תשובה