שלום רב. אנוכי בחורה בת 38. בגיל 27 (לפני 11 שנה) פניתי לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית קלינית בכירה שבמסגרת הפגישות בנינו מצאה לנכון להתייחס בצורה לא אמפתית לרגשותי ברמה שזה נחווה לי מאד טראומטית ואת הכעס והעלבון אני עדיין מסוגלת לחוש בהם עד היום. באתי אליה מרקע של התמודדות עם הפרעות אכילה נטיות פציעה עצמית וקשיי תפקוד. קשיי התפקוד מלווים אותי עד היום. כאשר הבעתי קנאה מסוימת באותה פסיכולוגית על שניכר היא חיה ברמה כלכלית גבוהה, גם הייתה לה מנקה קבועה בבית בזמן שאני גדלתי בבית עם אמא קשת יום שמעולם לא הרשתה לעצמה לרכוש עזרה ממנקה וניקתה בעצמה.. וגם הקשיים התפקודיים שפיתחתי ושהיו למנת חלקי על רקע של רגישות יתר וחרדות , הפסיכולוגית מצאה לנכון להשיב להבעת הקנאה שלי בה באמירה בטון פסקני ומתנשא: 'עבדתי קשה להגיע היכן שאני כיום". היה לי מאד קשה עם האמירה שלה כי ברור לי שתמיד הייתי בעצמי בחורה חרוצה שמשתדלת כמיטב יכולתי אבל קשיי התפקוד גרמו לי לקושי רב להתמיד ולסבל, סימפומים של הפרעות אכילה נטו לשאוב אותי וכ.. ללא ספק לי בפן התפקודי לי הרבה יותר קשה מלה אבל היא לא הכירה בכך ולא סיפקה אמפתיה לעובדה זו. היא רק חזרה והתרברבה 'עבדתי קשה' כאילו לומר שהרוויחה ביושר כל מה שיש לה. כשלקחתי קשה את אמירתה כי בעיני רק עוד יותר משקפת באטימות מתנשאת פערים תפקודיים שצורמים אז היא ענתה 'נו אין שום דבר שיכולתי להגיד לך שהיית מקבלת'. ואני הרגשתי מזועזעת. כאילו היא עוד מטילה אחריות עליי שנפגעתי במקום לתת אמפתיה והכרה למצבי ולפערים בינינו שאינם תוצאה של בחירה אם לעבוד או לא לעבוד קשה... אותו דבר כאשר בטאתי רתיעה מהרעיון להביא ילדים לעולם. היא בתגובה אמרה שהיא הביאה ילדים בשביל הסיפוק שלה. לי זה ברור שלמשל אמא שלי לא הביאה אותי לסיפוק שלה או שלא חוותה סיפוק מלגדל אותי.. שוב הפסיכולוגית ביטאה פער בצורה חסרת רגישות וצורמת. היא כלל לא ניסתה אפילו להיות אמפתית לחוויה שלי או להבין . במהלך הטיפול אצלה רק נכוויתי רגשית והתגלגלתי משם לעובדת סוציאלית שהפנתה אותי לתהליך הכרה בנכות מול ביטוח לאומי ונתנו לי הכרה וסל שיקום . מול העובדת הסוציאלית הרגשתי סופסוף מובנת. היא הסבירה לי שיש אנשים רגישים יותר, מבתים פחות מפותחים, שקשה להם יותר לתפקד, שיש דבר כזה נכות או מגבלה על רקע נפשי שפוגע ביכולת לשאת לחצים. פתאום היא הסבירה לי מאד בכבוד וביושר ובצורה מחוברת למצבי. אצל הפסיכולוגית לא נאמרה אף מילה שמסבירה את המצב שגורם לפער התפקודי או אפילו מכירה בו... כמות הכעס שזה גרם לי לאורך שנים רבות. הפגיעה ברווחתי הנפשית לשבת מול מטפלת שלא יודעת להיות אמפתית באמת - זה הולך איתי כבר שנים. גם היה שלב ששחזרתי בטיפול מולה טראומת נטישה מטלטלת עם זעקות 'הצילו' שבקעו מנפשי. כעסתי כי היא לא הסבירה לי שטיפול פסיכולוגי יכול להחוות טראומטי. בכלל לא הייתי ערה לאפשרות הזאת כאשר ניגשתי לטיפול אצלה. יצאתי ממנה מהטיפול בתחושה מטולטלת מלאת עלבון וכעס עצום. במשך שנים פרקתי את הכעס שחשתי בגללה אצל מטפלים אחרים או ברשת החברתית באנונימיות... איך יתכן שבחורה עם קשיי תפקוד וסימפומים כמו שלי תשב מול פסיכולוגית בתקווה לקבל עזרה והבנה ותפגוש שם מטפלת שרק מתרברבת ב'יש' שלה במקום לשדר אמפתיה אמיתית ולחפש דרך להבין ולעזור? או לפחות רק להבין גם אם אין לה איך לעזור.. ואחכ היא עוד מאשימה את המטופל על כשהוא נפגע ממנה. כאילו לא באשמתה וזה המטופל טיפוס כזה ש' אין מה להגיד לו ' האם אפשר לתבוע פסיכולוגית על נזקיים רגשיים כתוצאה מהתייחסויות לא מותאמות למטופל? עד היום התהליך הטיפולי ההוא זכור לי מאד לרעה ועבורו כבר 11 שנה. עד היום אני לא מאמינה שהיא רק הדגישה מולי כמה היא 'עבדה קשה' להגיע למעמדה בחיים ולא הציעה שום הכרה לאפשרות שפערי יכולת תפקודית הן דבר ממשי ושכנראה לי קשה יותר לתפקד בעולם מאשר לה (קושי תפקודי שסבלתי ממנו ה-מ-ו-ן) ושאין שיוון בדבר הזה. לפחות לתת לי את ההכרה. הכרה שאחכ קיבלתי מעובדת סוציאלית וביטוח לאומי. ואם זה לא מספיק הפסיכולוגית הזאת עוד העיזה לומר לי אחכ 'את אוהבת את זה ככה'. כאילו אני *אוהבת* שמציעים לי הכרה חמלה ועזרה תומכת בתור צורת יחס לאדם שמתקשה על אמת (קשיים שמעולם לא בחר ביקש או רצה בהם והופכים את החיים למאבק אינסופי סביב ניסיונות התפקוד) ... הרמיזה ממנה כאילו בחרתי בזה ככה. זה היה נוראי. הרגשתי נורא ממנה. היא פשוט הייתה מזעזעת. והאישה הנרקיסיסטית והמנותקת הזאת מטפלת בבני אדם עם קשיים ממשיים ששקוף שמעולם לא חוותה כלום ממה שהם מתמודדים איתו !!! אז שאולי שתחליף מקצוע? כי פסיכולוג אמור להיות מסוגל לספק אמפתיה למטופלים לא? אז מה הדין כאשר הפסיכולוג נכשל במשימה וכתוצאה מזה ה
שלום רב,, התיישנות במקרים אילו הנה 7 שנים ולכן לא ניתן לתבוע במקרה זה לאחר שחלפו 11 שנים.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
