שלום, יש לי 2 שאלות בנוגע לפתיחת עסק בשטח ציבורי. מדובר בעסק נייד בעיקרו, כלומר - אין ציוד שנשאר בשטח הציבורי לאחר העבודה בשטח הציבורי. הצורך בשטח הציבורי לעסק הוא עקב היותו שטח תיירותי. הנה כוונתי: אני רוצה "למכור" את שירותיי, כאשר השירותים ניתנים כשברקע נמצאת המזרקה בכיכר דיזינגוף (שטח ציבורי). השירות אמנם ניתן באופן אישי על ידי - מכירת ברכת יום הולדת מצולמת על רקע המזרקה. כלומר, המזרקה היא חלק אינטגרלי מהשירות. השאלות שלי הן: 1. האם יכולה להיטען כאן טענה של הפרת זכויות יוצרים מצד יוצר המזרקה? (כאמור, מדובר בשטח ציבורי). 2. האם אני רשאית להשתמש בשטח הציבורי לצורך עסקיי? וכמובן, האם ייתכנו בעיות משפטיות אחרות במצב האמור לעיל? תודה מראש!
שלום רב,
לעניין השאלה הראשונה- אף כי איננו סבורים כי במקרה זה קיים חשש מפני תביעה בגין פגיעה בזכויות יוצרים, הרי שהפעולות שתיארת עולים כדי שימוש אגבי ביצירה, המותר לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. ונסביר: סעיפים 18 ו-22 לחוק זכות יוצרים קובעים כי שימוש אגבי מותר אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה.
שימוש אגבי ביצירה הוא הכללתה ביצירת צילום למשל. עוד מתיר סע' 23 לחוק זכות יוצרים העתקה בדרך צילום של יצירה אדריכלית או יצירת פיסול, ובלבד שהיצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. המזרקה היא יצירה הממוקמת בקביעות במקומה בכיכר דיזינגוף שהינו מקום ציבורי לכל הדעות.
לעניין השאלה השנייה- על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 אין אדם רשאי לעשות כבשלו בשטח ציבורי, הגם שמדובר בעסק נייד. הדבר עולה כדי רוכלות, ולפי הגדרת החוק- "עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע". סע' 4 לחוק רישוי עסקים מורה כי "עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק". על כן, יש לפנות לעיריית ת"א-יפו על מנת לקבל רישיון או היתר כאמור.
עוד חל על נושא רישוי הרוכלות חוק עזר לת"א-יפו (רוכלות), התשס"א-2001. חוק זה מורה כי לשם עיסוק ברוכלות בתחום ת"א יש לקבל רישיון, ע"י פניה לעירייה בבקשה לרישיון רוכלות. העירייה לא תתיר עיסוק ברוכלות אלא בשוק הכרמל ושוק התקווה, ובמעברים ציבוריים ובקניונים ובמרכזים מסחריים סגורים. ניתן להתייחס אל שטח כיכר דיזנגוף כמעבר ציבורי, לצורך העניין. במקומות אחרים העירייה רשאית להתיר רוכלות לתקופה זמנית וקצובה. עוד קובע חוק העזר הוראות לעניין תוקפו של רישיון הרוכלות, חובת הצגתו בפני מפקח הדורש זאת, חובת שמירת ניקיון בשטח העסק הנייד, איסור להכריז על המוצרים ואו הקמת רעש, ואיסור עיסוק בשעות מסוימות, בימי מנוחה ובימי זיכרון.
עוד חלים על רווחי העסק חובת תשלום מיסים- מס הכנסה ומע"מ.
המידע המוצג לעיל הינו חלקי וכללי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. למידע מלא וספציפי אנו ממליצים לפנות לעורך דין הבקי במשפט עסקי/מסחרי אשר יוכל להנחותך ולסייע בידייך לפעול ע"פ חוק.
בברכת הצלחה רבה,
מור ושות', משרד עורכי דין
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד גיא הרשקוביץ
053-9428571
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום מאירה, הואיל ובית מגורים אינו משמש כמבנה ייעודי להקמת עסק של צהרון, יש לפנות לרשות המקומית לקבלת "היתר לשימוש חורג", כלומר היתר לשימוש שלא למטרת מגורים. מומלץ לפנות בעניין זה לעו"ד המתמחה בת...
המשך תשובה