מודעה בעיתון שבה בית עסק מציע לרכוש מוצר

ראיתי היום מודעה בעיתון שבה בית עסק מציע לרכוש מוצר ב X ש"ח. (מחיר זה הינו מזערי לעומת המחיר של המוצר בשוק. אני משער כי הייתה הכוונה שזה המחיר לחודש כפול Y חודשים). בדקתי היטב ולא הופיע שם כי המחיר לחודש או משהו אלא כי זה המחיר נטו. מה שכן, בסוף המודעה מופיעות 3 אותיות: ט.ל.ח האם העסק מחויב למכור לי את המוצר במחיר המוטעה שפורסם או בגלל (סליחה) "כיסוי תחת" שרשם ט.ל.ח הוא לא מחויב?

בני שלום, על מנת להשיב לך אודות המצב המשפטי, נבחן את שאלתך בארבעה מישורים: 1) הצעה במודעה בעיתון- האם זו ההצעה הסופית? כל עוד לא נאמר אחרת ובמפורש, כל הצעת מחיר בעיתון הינה הצעה סופית, להבדיל מהזמנה להציע הצעות (כגון מכרז). 2) איסור הטעיית הצרכן בפרסום במודעת צרכנות. דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסום. כך למשל, סעיפים 2 ו-7 לחוק הגנת הצרכן קובעים איסור על הטעיית הצרכן במחיר המוצר המופיע בפרסומת, וכי המפרסם אחראי בהטעיה. על כן, אם ההצעה המופיעה במודעה היא אכן ההצעה הסופית והמחייבת, לא ניתן לישנות ממנה, כשם שקופאית בסופרמרקט לא יכולה לומר לקונה כי מחיר המוצר הנרכש שונה ממה שמופיע על גבי תווית המחיר על המוצר. 3) ט.ל.ח- טעות לעולם חוזרת? המונח "ט.ל.ח" הוא חלק בהצעה שבמודעה אשר אינו מהווה מונח משפטי תקף במשפט הישראלי. טעות סופר היא כן מונח משפטי, הקבוע בסע' 16 לחוק החוזים (חלק כללי), אולם הצעה בעיתון אינה חוזה. הוא שאמרנו- דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסומת. דיני הגנת הצרכן אינם מציינים מה קורה כאשר העוסק טועה בתום לב. לשם השלמת חוסר זה, להערכתנו ניתן לרתום את דיני תום הלב החוזיים (סע' 12 לחוק החוזים), אשר תחולתם הורחב בפסיקה לשלל תחומים משפטיים. סע' 10 לחוק הגנת הצרכן אף רומז כך (הסעיף אינו רלבנטי לענייננו, אך מאפשר לעוסק להוכיח כי חלה אי התאמה בהפרש בין מחיר במזומן לבין מחיר באשראי של שירות או נכס, וכי טעות זו נבעה בתום לב והצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה). מכל מקום, ייתכן כי אינטרס ההסתמכות של הצרכן, ככל שהוא אכן לגיטימי וממשי, יגבר על טעות מצד העוסק, אף אם הטעות נעשתה בתום לב. בפסיקה ניתן למצוא התייחסות לעניין המונח "ט.ל.ח". בפס"ד אחד התייחס השופט לכך במורת רוח (ת"פ (ראשל"צ) 3596/07 מדינת ישראל נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (מיום 8.9.08): "בעניין זה הצביע הנאשם על ראשי התיבות ט.ל.ח (מן הסתם לתיבות "טעות לעולם חוזרת") המצויים בשולי כל עמוד. משמע ידע, הצרכן, כי הפריטים המופיעים בחוברת כפופים לטעויות. משום כך, לשיטתו השיווקית והצרכנית של הנאשם, האחריות מוטלת על הצרכן אשר עליו לדעת כי אין לסמוך על הפרסום. האומנם? האם רוצה הנאשם לומר לנו כי די בהבל פה או בהבל תיבות זעירות כטל ומטר, כדי להסיר אחריות מעל הנאשמים ולגלגלה על הצרכן? האם זו גישה שיווקית או צרכנית נורמטיבית? אין ממש בטענה זו, ולא זו בלבד שהיא מרוקנת מכל תוכן והגיון שבבסיס החוק ותכליתו, הרי אין בה ממש מבחינה עובדתית. פרסום חוברות מבצע, שהוא פרסום במובן המלא של המילה, לא יכול לדור בכפיפה אחת עם פרסום לא אחראי המטיל אחריות על הצרכן ולא על המפרסם. שהרי מהות הפרסום היא האמינות שבו. וההיפך מה נפקא מינה, מה תכלית ומה תועלת לפרסום אם מלכתחילה ומראש מודיע המפרסם לצרכן, "אל לך להסתמך על הפרסום"?! ......... נראה לי שראוי להבהיר אחת ולתמיד כי נוהג זה פסול הוא ואין בו ממש מבחינה משפטית ככל שבהגנת הצרכן עסקינן. אין במעשה זה כדי לגלגל אחריות על הצרכן, אותה אחריות כפי שהיא מוטלת על הסוחר, המוכר, ה"עוסק" בלשון החוק. אני סבור שמוטב היה להם למפרסמים לסלק מפרסומיהם כיתוב זה ודומיו. הכלל חייב שיהיה על הפרסום להיות אמין ואם לא כך, הרי מי שהטעה בפרסום ישא בתוצאות ולא הצרכן. ". 4) ייתכן כי מחיר המוצר מפוקח ע"י מנגנוני רגולציה כגון חוק פיקוח על מצרכים ושירותים. שמחנו לענות על שאלתך. משרד עו"ד מור ושות'.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד גיא הרשקוביץ

053-9428571

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר