ברצוני לדעת האם לכשיאושר החוק לפיצוי יהודי עיראק שעלו בשנת 1951 יהיה מספיק רק שנת העליה 51 או שצריך לעמוד במכלול הקריטריונים הנוספים שיש כמו כן מתי לפי דעתך יאושר ההסכמה לפיצוי למי שכן עומד בקריטריונים.
גל שלום,
משרד האוצר הישראלי מסרב להכיר בנפגעי פרעות הפארהוד בעירק ולכן המצב המשפטי כיום הוא שכל הפונים - ידחו.
אנו מצויים כעת בפני שלוש ועדות הערר - בבאר שבע, תל אביב וחיפה, בהליכים משפטיים בעניין זה. להערכתי, לא משנה מה יהי התוצאות בוועדות, הצד המפסיד יערער לבית המשפט המחוזי ומי שיפסיד שם ינסה לפנות לבית המשפט העליון.
איני צופה שתהיה כאן הסכמה מצד הרשות לזכויות ניצולי השואה (על סמך דרך פועלם בעבר) אלא רק לאחר שבית המשפט העליון יבהיר כי לדעתו יש מקום לזכאות.
בעניינם של יהודי לוב- אפילו לאחר שבית המשפט העליון אמר את דברו, התקבלה "הסכמה" שכזו רק לאחר שכמה מאות מיהודי לוב קיבלו פסק דין חיובי בוועדות הערר והתנופפה חרב מעל ראשה של הרשות לזכויות ניצולי השואה.
מועד עליה לבדו בבוודאי שאינו מספק, שכן הוא רק קריטריון אחד ואף לא הקריטריון החשוב ביותר. על הפונה להצביע על הפגימות שנגרמו לו ולגולל את קורותיו אשר הובילו לפגימות אלו.
שעה שאנו מצויים רק בערכאה שיפוטית ראשונה- הדרך עוד ארוכה ולא יהיה זה נכון לתת הערכה.
בברכת שבוע טוב,
שאלו את מנהל/ת הפורום:
דוד ידיד משרד עורכי דין ונוטריון
053-9386041
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דורין שלום, בעבר הנושא נדון כאן בהרחבה. זכויות הדור השני מצומצמות ביותר. נראה כי השאלה שלך היא האם במצב בו אמך דרה אצלך, ניתן לממש זכויות המגיעות לה, על נכס שאינו רשום על שמה. אציע כי תפני עם מלוא ה...
המשך תשובה