נולדתי במאי 1945 בקרקוב פולין ועליתי עם הוריי לארץ לאחר שהצלחנו לשרוד מחנות השמדה. עד היום אמי סובלת משגעונות ועצבים והמצב רק מחמיר. אנו מוכרים כניצולי שואה אך אין זה מספיק לכל התרופות של אמי אובדן ימי העבודה שלי (עובדת כמטפלת) וכו'. נשארנו רק אני והיא אבא שלי נפטר כמה שנים לאחר שעלינו לארץ מדיכאון. אני אשמח לדעת מה ניתן לעשות, האם יש מישהו שיכול לעזור לאמי? האם ניתן לבקש? מהן הזכויות שלה ושלי כבתה שגם ניצולת שואה.
דבורה שלום,
ראשית אבקש ליידעך כי לך ולאמך ישנה אפשרות לקבל תמיכה נפשית נוספת, במימון הרשות לזכויות ניצולי השואה. למיטב ידיעתי חברת "שי" ועמותת "עמך" הן המובילות במתן תמיכה נפשית זו. פני אליהן בכדי לקבל סיוע זה.
כמו כן, באם חלה הידרדרות במצבה של אמך, אשר ניתן לקשור אותו לקורותיה בשואה, ייתכן וניתן להעלות את אחוז נכותה ולהגדיל את גובה התגמולים שהיא מקבלת.
אני ממליץ שתנסי להשיג בעבור אמך, ואולי אף בעבורך, מעמד של "נזקק/נצרך" מאת הרשות לזכויות ניצולי השואה.
באם אמך שהתה בגטו- ייתכן וקיימת זכאות לקבלת רנטה נוספת מאת המוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה.
אני סבור כי את זכויותיכן מאת הקרן לרווחת ניצולי השואה הנכן מנצלות עד תומן, אולם שווה לברר עמם באם זהו המצב.
לך ולאמך זכויות נפרדות, הנובעות כל אחת מקורותיה היא.
בריאות לך ולאמך,
שאלו את מנהל/ת הפורום:
דוד ידיד משרד עורכי דין ונוטריון
053-9386041
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
באם סבתך עלתה לארץ לפני 1.10.1953, אני אניח שהיא כבר מקבלת הכרה דרך הרשות לזכויות ניצולי השואה. אם היא עלתה אחרי, יש היתכנות להכרה במיוחד לאור ההחלטות האחרונות. ...
המשך תשובה